ארגונים פלסטיניים שהוכרזו כ"התאחדויות בלתי מותרות" הגישו השגה למפקד הצבאי בגדה המערבית: ההחלטה בלתי חוקית ושוללת קיומו של הליך הוגן

ביום 3.02.2022 ארגוני זכויות אדם וחברה האזרחית פלסטיניים מובילים הגישו השגה למפקד הצבאי של הגדה המערבית נגד החלטתו להכריז על הארגונים כ"התאחדויות בלתי מותרות" ע"פ תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. החלטה זו התקבלה בעקבות ההכרזה של שר הביטחון בני גנץ מיום 21.10.2021 על הארגונים כ"ארגוני טרור" על פי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

הארגונים אשר הגישו את ההשגה הם: "אדמיר – אגודה לתמיכה באסיר ולזכויות אדם", "איחוד ועדות האישה הפלסטינית", "התנועה העולמית להגנה על ילדים –  פלסטין (די. סי .איי .פי)", "מוסד אלחק" ו-"מרכז ביסאן למחקר ופיתוח". איחוד ועדות העבודה החקלאיות הוכרז כ"התאחדות בלתי מותרת" לפני ההכרזות האמורות ולכן אינו שותף להליך הנוכחי.

ביום 16.12.2021 פנו הארגונים למפקד הצבאי בבקשה לקבלת החומרים שעמדו בבסיס ההכרזות. הצוות המשפטי של הארגונים טען כי מבלי שהחומרים המהווים את היסוד להכרזה ייחשפו בשלמותם, לא יתכן קיומו של הליך הוגן אשר יתן לארגונים אפשרות להגיב ולהתמודד עם הנטען כלפיהם.

בתגובה, ביום 2.1.2022 השיבה הפרקליטות הצבאית כי תאפשר לארגונים לעיין אך ורק במידע הגלוי העומד בבסיס ההכרזות, וכי "ליבת ההכרזות מתבססות על מידע מודיעיני מסווג, שאין אפשרות לחשוף מחשש לפגיעה בביטחון המדינה".

לקריאת תגובת המפקד הצבאי מיום 2.1.2022

ההשגה הוגשה מטעם הצוות המשפטי המייצג את הארגונים – עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, משרד עריכת דין מיכאל ספרד ומשרד עריכת דין ג'וואד בולוס – לאחר הרשויות הישראליות סירבו לבקשות החוזרות לחשוף את "הראיות" לכאורה נגד הארגונים, ועל כן ההשגה דורשת את ביטולה המלא של ההחלטה.

הארגונים הדגישו כי ההכרזות כשלעצמן מהוות הפרה בוטה וקיצונית למשפט הבינלאומי, משום שמדובר בשלילת זכותו של העם הפלסטיני לממש רכיבים מינימליים של הגדרה עצמית. ההשגה הציגה גם שורה ארוכה של דברי ביקורת על פעולת ישראל נגד הארגונים, שהושמעו הן על ידי מדינות והן על ידי קהילת זכויות האדם בישראל ובעולם. ביקורת זו התייחסה להכרזות כאל מתקפה על החברה הפלסטינית וכניסיון לקרימינליזציה של פעילות החברה האזרחית הפלסטינית. מספר מדינות הצהירו,  כי החומר שמשרד החוץ הישראלי הציג בפניהן, לא שכנע אותן כלל שהוא מצדיק את ההכרזות.

ההשגה מפרטת את עיקר פעילות הארגונים ואת הקהילות שהם פועלים למענם, ומדגישה את הוותק של הארגונים, שנוסדו לפני שלושה ואף ארבעה עשורים. זאת, בנוסף למרכזיותם בחיי החברה הפלסטינית הסובלת מכיבוש ארוך וממושך. בהיעדר ראיות, נטען בהשגה כי לנוכח אופי פעילות הארגונים, לא ניתן לפרש את פעולת השלטונות הישראליים, אלא מאשר התקפה פוליטית של מגיני זכויות אדם פלסטיניים ונסיון "לחסל את החברה האזרחית הפלסטינית. פשוטו כמשמעו."

הטיעונים המשפטיים העיקריים שהועלו בהשגה:

• ההחלטה מנוגדת לקיומו של הליך הוגן: ההכרזות בלתי חוקיות מכיוון שהן מתבססות על מידע מודיעיני מסווג שלא נחשף. הצבא לא הציג ראיות הקושרות את הארגונים עם פעילויות לא חוקיות, התקשרויות בלתי לגיטימיות או שימוש לרעה בכספים. הארגונים מדגישים כי לא סופק חומר כזה מכיוון שאין חומר כלשהו שיצביע על הפרות מסוג אלה. בכך המפקד הצבאי מונע מהארגונים כל אפשרות להתגונן ויוצר הליך בלתי הוגן באופן קיצוני המחייב את ביטול ההכרזות.

• ניגוד עניינים: הליך ההשגה עצמו נגוע בניגוד עניינים משום שמקבל ההחלטות הוא הגוף שיכריע בהשגה זו אודות נכונות וצדקת החלטתו.

• הפרת שלטון החוק: המפקד הצבאי חרג מסמכותו משום שההחלטה נשענה על תקנה המאפשרת למפקד הצבאי להכריז על התאחדות בלתי מותרת, רק בתנאי ששר הביטחון הכריז עליה ככזו. ואולם, הכרזה כזו מעולם לא ניתנה על ידי שר הביטחון לכן החלטתו של המפקד הצבאי מנוגדת לעקרון החוקיות ולשלטון החוק.

לקריאת ההשגה 03.02.2022

הודעות קודמות לעיתונות:

ישראל מסרבת לחשוף את הראיות נגד ששת הארגונים הפלסטינים אותן הגדירה כ"ארגוני טרור" 6.01.2022

ששת הארגונים הפלסטיניים דורשים באופן רשמי מרשויות הביטחון הישראליות לחשוף את כל הראיות שברשותן 27.12.2021

עדאלה: על ישראל לחשוף את החומרים ביחס לששת הארגונים עליהן הכריזה כ"ארגוני טרור"   25.11.2021

תגובת עדאלה להכרזת שר הביטחון על ששה ארגוני זכויות אדם כארגוני טרור 22.10.2021