עדאלה: על ישראל לחשוף את החומרים ביחס לששת הארגונים עליהן הכריזה כ"ארגוני טרור"

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל , פרסם חוות דעת מקצועית על החלטתה של ישראל להכריז על שישה ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כעל "ארגוני טרור" ולהגדירם כ"התאחדות בלתי מותרת". עדאלה מעניק ייעוץ משפטי לארגונים, מאז הכרזת שר הביטחון ב-19.10.21.  הארגונים הם: אדאמיר - האגודה לתמיכה באסירים וזכויות אדם, אל-חק, מרכז ביסאן למחקר ופיתוח, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין DCIP, איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC), איחוד ועדות הנשים הפלסטיניות (UPWC). לאחר הכרזת של שר הביטחון על פי חוק המאבק בטרור משנת 2016, הוגדרו הקבוצות גם על ידי המפקד הצבאי כעל "התאחדויות בלתי מותרות", על פי תקנות שעת חירום (תקנות ההגנה) מ-1945.

בחוות הדעת שפרסם, מנתח עדאלה את שני הכלים המשפטיים שהפעילו שר הביטחון הישראלי והמפקד הצבאי, כדי להוציא אל מחוץ לחוק את פעילותם של ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית הפלסטיניים. כלים אלו מאפשרים להפסיק את פעילותם, לעקל את נכסיהם ולהטיל עונשים על מנהליהם, על אנשי הצוות שלהם ועל תומכיהם. הן חוק המאבק בטרור והן תקנות שעת החירום שוללים הליך הוגן, אינם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים ומביאים להפרת זכויות בסיסיות של הפלסטינים.

לקריאת חוות הדעת של עדאלה (אנגלית)

עיקרי חוות הדעת של עדאלה:

·          הגדרות רחבות ועמומות

הקטגוריות של "ארגון טרור" ו"התארגנות בלתי חוקית" שנקבעו בחקיקה הישראלית  ובמשפט הצבאי הישראלי, מאפשרות לשר הביטחון ולמפקד הצבאי הישראלי להוציא אל מחוץ לחוק קבוצות ופועלות באמצעים חוקיים ולגיטימיים.

 ·          שיקול דעת רחב

בשני הכלים המשפטיים העומדים לרשותם, שר הביטחון והמפקד הצבאי  אינם צריכים להצדיק את החלטותיהם, והצווים עצמם אינם חשופים לביקורת של בית משפט או בית דין כלשהו. לארגונים ולחבריהם לא ניתנת כל הזדמנות לטעון כנגד כוונת ההכרזות ם טרם חתימתם ופרסומם, או אפילו לעיין במידע ששימש להצדקתם.

·         עונשים קיצוניים

להכרזה ישנן השלכות חמורות ובלתי מידתיות על הארגונים, חברי הצוות שלהם ועל תומכיהם. הללו כוללות תפיסת רכוש ונכסים של הארגונים ועד 25 שנות מאסר למנהליו. שתי מערכות המשפט גם אוסרות הבעת תמיכה, הזדהות ואהדה כלפי הארגונים או כלפי פעילותם ומטרותיהם. ההחלטה מאיימת לבודד את הארגונים הללו, להטיל דופי באמינותן ובכך לשבש את מאמצי גיוס הכספים שלהן.

·         ראיות סודיות והעדר הליך הוגן

שתי המסגרות המשפטיות אינן עומדות בסטנדרטים המינימליים של משפט והליך הוגנים. שתיהן מתירות שימוש גורף בראיות סודיות, שאינן מובאות בפני הארגונים, ועל פיהן מסתמכות הרשויות הישראליות בקבלת החלטותיהן הסופיות. עתירות לבג"ץ מתאפשרות רק לאחר מיצוי הליכים משפטיים, השוללים  הליך הוגן, ואינן נותנות מענה, שכן בית המשפט אישר בעקביות החלטות של מנגנוני הביטחון הישראליים בנושאים החוסים תחת המטרייה של "בטחון המדינה".

מסקנות:
לדעת עדאלה, הליך הוגן מחייב, לכל הפחות, את חשיפת הראיות שבידי הרשויות הישראליות בפני ששת ארגוני זכויות האדם והחברה האזרחית הפלסטיניים ובפני הציבור. על ישראל להציג את כל החומרים שלטענתה מצדיקים את הוצאת ארגונים אלה אל מחוץ לחוק.

 ב-2016, לאחר שאושר בכנסת חוק המאבק בטרור, הגיש עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה נייר עמדה מפורט נגד החוק.

 לקריאת נייר העמדה של עדאלה מ-2016

 הודעות קודמות לעיתונות

תגובת עדאלה להכרזת שר הביטחון על ששה ארגוני זכויות אדם כארגוני טרור 22.10.2021

מרכז עדאלה הגיש ליועמ"ש מנדלבליט נייר עמדה: חוק הטרור הינו בלתי-חוקתי 3.11.2021