מרכז עדאלה דורש לבטל את המכרז לפרישת סיבים אופטיים בפריפריה משום שלא נכללו בו היישובים הבדואים בנגב ושהוא מוחל באופן בלתי חוקי בשטחים הכבושים

בפנייה אל שר התקשורת הנדל ואל היועץ המשפטי לממשלה דרש עדאלה לבטל את ההחלטה על איזורי תיעדוף המובילה לאפליה המנוגדת לתכלית החוק. כמו כן נטען כי ההחלטה חורגת מסמכות משרד תקשורת משום שהיא כוללת התנחלויות בגדה המערבית.

ביום ד' 20.10.2021 שלח עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל אל שר התקשורת יועז הנדל ואל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, דרישה לבטל מיידית את המכרז לפרישת סיבים אופטיים בפריפריה שפורסם בשבוע שעבר (13.10). המכרז הוא חלק מהמתווה להתקנת תשתיות אינטרנט מתקדמות שאושר בכנסת בחודש דצמבר 2020, ומגיע לאחר שבזק הודיעה היכן היא לא תפרוש תשתיות בשל היעדר כדאיות כלכלית. המכרז כולל מענקים כספיים לעידוד הפרישה ביישובים שקיבלו תיעדוף של המשרד באזורים שלא נכללו בפרישת בזק. ברשימת היישובים הללו, נכללו 244 יישובים סמוכי גבול ויישובים מאוימים על פי שיקולי מערכת הביטחון, בהתבסס על החלטת הממשלה המגדירה את איזורי העדיפות הלאומית. הרשימה כוללת 7 יישובים ערביים בלבד, כאשר 4 מהם ברמת הגולן ו-3 בשטח ישראל והיא איננה כוללת אף יישובי ערבי בדואי בנגב. כ-70 מהיישובים הכלולים ברשימת התיעדוף הם התנחלויות בגדה המערבית.

 

בפנייה אל שר התקשורת והיועמ״ש שהועברה באמצעות עו״ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען כי המשקל המכריע שניתן לשיקול הביטחוני והתעלמות משאר השיקולים הוא בלתי סביר באופן קיצוני. זאת, מאחר שלא ניתן כלל משקל לחוסן החברתי והכלכלי של היישובים והצורך בסגירת פערים בין יישובים ואוכלוסיות - שיקולים שהם חלק מן התכליות המוגדרות של המתווה על פי החוק. אל המכתב צורפה רשימת יישובים יהודיים שיחוברו לרשת מתקדמת על פי המתווה, על אף שהם נמצאים בדירוג כלכלי-חברתי גבוהה יותר וסמוכים גיאוגרפית ליישובים הבדואים שלא יזכו לתשתיות הללו. מרכז עדאלה הדגיש כי אי חיבורם של היישובים הבדואים תביא בהכרח להגדלה נוספת של הפערים התהומיים הקיימים ממילא בתחומי החינוך, שירותי הבריאות, שירותי רווחה ועוד.

 

עוד ציין מרכז עדאלה כי החוק אינו מאפשר לשר התקשורת להחליט בדבר אזורים מועדפים ולפרסם מכרז בהתאם בשטחים הכבושים. בעל הסמכות לחוקק בשטחי גדה המערבית הוא המפקד הצבאי ועליו לעשות כן בתחיקה ביטחונית, הכפופה למגבלות הקבועות בדיני התפיסה הלוחמתית. לכן, עמדת עדאלה היא שהחלת המכרז בשטחים מהווה חריגה מסמכותו של השר.

 

לקריאת המכתב

 

בחודש ספטמבר הייתה אמורה לפוג תוקפה של ההחלטה הממשלתית בדבר הגדרת אזורי עדיפות לאומית עליה המתבססת מדיניות המשרד. ואולם, הממשלה האריכה את תוקף הגדרת איזורי העדיפות בחמישה חודשים נוספים בהם היא תדון על מתכונתם החדשה. החלטת ממשלה זו גם נדונה בעתירה תלויה ועומדת, בה בג"ץ ניתן צו על תנאי, אותה הגישו היישובים הערביים בוואדי עארה באמצעות מרכז עדאלה, משום לא נכללו בין מקבלי ההטבות הניתנות מכוחן של אזורי העדיפות בנושא דיור.

 

 לקריאת מידע נוסף על עתירת יישובי ואדי עארה

 

עו״ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה הוסיפה:

״מדיניות התיעדוף הממשלתית בנושא תשתיות האינטרנט המהיר מתעלמת כליל מהאוכלוסייה הבדואית בנגב ובכך היא מעמיקה עוד את האפליה המתמשכת כלפיה ואת אי-שוויון ההזדמנויות ממנו היא סובלת. היה ניתן לצפות שאחרי המחדל שבו רבבות ילדים ביישובים הבדואים היו מנותקים מהלמידה מרחוק כשבתי הספר היו סגורים בשל מגיפת הקורונה, יבינו במשרדי הממשלה עד כמה דחוף להעניק ליישובים הללו תשתיות נאותות. במקום זאת, אנו רואים מכרז שבו רשימת יישובים עשירים שיזכו באופן אבסורדי לשירותים אלה, לצד התנחלויות בשטחים הכבושים שלשר הנדל אין את הסמכות להעניק להן את ההטבות הללו על פי חוק התקשורת. אם לא יבוטל המכרז או תידון המדיניות מחדש, נשקול פנייה לערכאות שיפוטיות.״

 

הודעות קודמות לעיתונות

צו על תנאי בעתירת יישובי ואדי עארה הדורשים להיכלל באזורי עדיפות בנושא דיור 22.4.2021

 

למרות שאלפי ילדים בכפרים הבדואים בנגב טרם שבו לבית הספר, בג״ץ מחק את עתירת עדאלה שדרשה לחברם אל מערך הלמידה מרחוק 20.5.2021

 

 

 

צילום: Hhedeshian