תחנת המשטרה בנצרת שהפכה למתקן עינויים

תצהירים מתוך תלונת מרכז עדאלה על הנעשה בתחנת 'מוסקובייה' שבאזור השוק בעיר, חושפים תמונה מטלטלת של אלימות כלפי עצורים ושלילת זכויותיהם.

ב-7.6.2021, הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, תלונה רשמית ליועץ המשפטי לממשלה ולמח"ש, על שורה של פגיעות חמורות בגופם ובזכויותיהם של עצורים אשר השתתפו בהפגנות בעיר נצרת או שנקלעו למקום בהן התקיימו. אל התלונה צורפו תצהירים של עצורים, עורכי דין ושל איש צוות רפואי, מהם עולה כי בתאריכים 9-14.5, הובלו מדי לילה אזרחים שנעצרו באלימות קשה לתחנת המשטרה 'מוסקובייה' בעיר. בתחנה, עברו העצורים שחלקם הגיעו מאזור ההפגנות וחלקם מבתיהם, מסכת של תקיפות ברוטליות, התעללויות והשפלות העולות כדי עינויים. בתלונה שהוגשה באמצעות עורכי הדין נארימאן שחאדה זועבי וויסאם שרף ממרכז עדאלה, מתואר לצד האלימות הקשה, גם כיצד נשלל מהעצורים טיפול רפואי חיוני וכן נמנע מהם ייעוץ משפטי באופן שיטתי, תוך הכשלת עבודת עורכי דין שהגיעו לתחנה כדי לסייע לעצורים.

 

לקריאת התלונה והתצהירים

 

עיקרי המעשים הלא חוקיים המפורטים בתלונה:

שימוש במסתערבים ובכוח מופרז בשעת המעצר

רבים מן העצורים הגיעו אל תחנת המשטרה כאשר הם כבר סובלים מפציעות שנבעו ממעצרם האלים. חלק מן המעצרים בוצעו על ידי כוחות מסוערבים שלא הזדהו כשוטרים גם בשעת הפעלת סמכותם באופן המנוגד לפקודת המשטרה. אחד העצורים מספר בתצהירו כי עצר את רכבו כדי לעזור לילד שראה שהוא סופג מכות מרעולי פנים שלאחר מכן התבררו כשוטרים. הללו, היכו אותו ולקחו אותו למעצר רק משום שהעיר להם על כך.

 

אלימות פיזית, התעללות נפשית, והפעלת 'חדר העינויים' בתוך תחנת המשטרה

לצד הפירוט בתלונה ובתצהירים שצורפו אליה, התוצאות של האלימות הקשה שהופעלה נגד העצירים נראו היטב גם בדיוני הארכות המעצר. נושא זה קיבל התייחסות מתועדת גם בפרוטוקלים של דיונים אלה, ואף באחד המקרים להוראת שופטת על העברת תיק למח"ש. העצורים הגיעו לבית המשפט עם תפרים בראש, נפיחות בפנים, שריטות, סימנים כחולים בחלק העליון של הגוף ועוד. התלונה רצופה גם בתיאורים מפורטים של שימוש בשפה פוגענית ומאיימת כלפי העצורים ועורכי דינם.

 

מהעדויות נודע שחלק מהעצורים הוכנסו בתחנת המשטרה לחדר ששימש להכאתם, כפי שעורכי הדין של עדאלה מתארים בתלונתם:

"השוטרים הובילו את העצורים לחדר הממוקם בצד שמאל של מסדרון הכניסה לתחנה, הכריחו אותם לשבת על הרצפה כשהם כבולים בידיים וברגליים, ולהוריד את ראשיהם כלפי הרצפה, והחלו לתת להם מכות קשות בכל חלקי גופם, בין אם בבעיטות, באמצעות אלות, בהטחת ראשיהם בקירות או בדלת ועוד. השוטרים פצעו את העצורים, והטילו עליהם אימה, ומי שהעז להרים את הראש שלו כלפי מעלה הסתכן בעוד מכות מטעם השוטרים. על פי העדויות, הרצפה של החדר הייתה מכוסה דם מרוב המכות."

(פסקה 6 לתלונה)

 

עומייר לואבנה, שיצא בערב לבילוי עם חבריו, יצא מרכבו ליד הפגנה כדי למשוך כסף מכספומט ומצא עצמו נעצר בברוטליות. לואבנה מתאר את החדר אליו הובל בתחנה לאחר שהוכה נמרצות כשנלקח למעצר: "ראיתי מראה מזעזע שנראה כמו עצורי מלחמה. העצורים הוכרחו לשבת על הרצפה, כאשר הרגליים שלהם מתחת לגוף, כשהראש שלהם מוטה כלפי מטה. שוטר אחד, רעול פנים, הסתובב בחדר עם חפץ ביד, לא הצלחתי להבין אם זה מקל או משהו אחר, אבל כל מי שהיה על הרצפה והרים את ראשו קיבל מכות באותו החפץ. דחפו אותי לתוך אחת הפינות בחדר, הורדתי את הראש והתכופפתי. על אף זאת, אותו שוטר הרביץ לי באמצעות חפץ חזק על הראש שלי."

לקריאת תצהירו של עומייר לובאנה

 

מניעת טיפול רפואי דחוף

תקיפת העצורים הובילה גם לפציעות קשות של חלקם. חובש איחוד הצלה, סאאד שחאדה, מעיד בתצהירו כי במהלך 7 השעות בהן שהה בתחנת מוסקובייה בליל ה-9.5, טיפל ב-6 פצועים אשר נפגעו במהלך מעצרם. שניים מהם סבלו מקוצר נשימה, שברים בפנים, ופגיעות חזקות בראש, באופן המחייב פינוי דחוף לבית החולים. בעדותו מתאר החובש את מצבו של אחד הפצועים: "ראיתי קצת דם שיורד מאחורי אוזניו, והבחנתי שהוא לא מסוגל להרים את ראשו, סובל מנמנום ומעייפות יתר, ונראה כמי שעלול לאבד את הכרתו". שחאדה ממשיך בעדותו לתאר כיצד חרף דרישתו לפנות את הפצוע לבית החולים האופן מיידי, השוטרים סירבו לפנותו ואף התעקשו שהעצור יעבור חקירה במהלכה הותנה פינויו בחתימה על הסכמה למעצר בית בן 5 ימים, וכל זאת תוך שנמנעה ממנו האפשרות להיוועץ בעורך דין.

לקריאת תצהירו של סאאד שחאדה

 

שלילת זכויות עצירים ופגיעה בזכויות קטינים

מעצורים רבים שנחקרו בתחנת המשטרה בנצרת על רקע ההפגנות נמנעה הזכות הבסיסית למפגש עם עורך דין וקבלת ייעוץ משפטי טרם חקירתם. עורכי דין מתנדבים נכחו מדי יום מחוץ לתחנת המשטרה וביקשו להיפגש עם העצורים, אך נמנעה מהם האפשרות לגשת אל העצורים. חלק מעורכי הדין אף נעצרו ונתקפו בעצמם על ידי שוטרים. עצורים רבים שוחררו ללא חפציהם האישיים, בין אם זה ארנק, טלפון נייד או אפילו משקפיים. חמור מכל אלה, זכויות של עצורים קטינים המעוגנים בחוק הנוער לא נשמרו כלל. זאת, לרבות אי מסירת הודעה להורי הקטינים על דבר מעצרם או על מקום הימצאם.

 

לנוכח כל המידע שהובא בתלונה, דורש מרכז עדאלה כי תיפתח חקירה פלילית מיידית מטעם מח"ש כנגד כל השוטרים המעורבים באירועים שדווחו בתלונה, וכן להשעות באופן מיידי את מפקד תחנת משטרת נצרת, נצ"מ אלי סרוק. כמו כן דרש מרכז עדאלה כי תיפתח בדיקה יסודית ומעמיקה ברמה המערכתית עם הסקת מסקנות נגד כל האחראים בשרשרת הפיקוד על המעשים שפורטו בתלונה.