ארגוני זכויות אדם דרשו לבטל את סגירת מרחב הדיג של רצועת עזה
ב-28.4.2021 פנו ארגוני זכויות האדם גישה, עדאלה ואל-מיזאן, הפועל בעזה, לשר הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, בדרישה לבטל לאלתר את החלטת מתפ"ש מה-26.4.2021 לאסור באופן גורף כל יציאה למרחב הימי של רצועת עזה, "עד להודעה חדשה".
"האיסור מהווה ענישה קולקטיבית אסורה על כל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה", מדגישים הארגונים בפנייה. "ישראל מודעת לעובדה כי בכך היא למעשה פוגעת באלפי הדייגים ומשפחותיהם הנסמכים על הדייג למחייתם, ובכלל השוק המקומי והאוכלוסייה ברצועת עזה".
ישראל מסגרה את הצעד הענישתי הזה כתגובה לאירועי ירי מהרצועה לישראל, שבינם לבין האוכלוסייה התלויה למחייתה בענף הדיג אין כל קשר. "מדובר בהחלטה בלתי חוקית, המנוגדת באופן מובהק לדין, לפסיקתו של בית המשפט העליון ואף להתחייבויותיה המוצהרות של מדינת ישראל", הארגונים כותבים. "היא מובילה לפגיעה בלתי מוצדקת, בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכות לתנועה, לחופש עיסוק ופרנסה, ולכבוד".
ישראל כופה במשך שנים הגבלות משתנות על מרחב הדיג, כאשר צמצומו וביטולו כליל, משמשים תדיר כאמצעי לענישה קולקטיבית מתמשכת. ההגבלות השונות שישראל מטילה ואכיפתן האלימה בידי חיל הים הישראלי, כבר פגעו קשות ברווחיות הענף, שהשכר היומי בו נע בין 15 ל-20 שקלים, בממוצע. על פי יו"ר ועדת הדייגים בעזה, זכריא בקר, מתוך 4,000 העובדים הרשומים בענף, בפועל למחצית מהם אין אפשרות לצאת לים בשל ההגבלות על הכנסת חומרים שנחוצים לשיקום מאות סירות, שיצאו משימוש. בשיחה עם "גישה" מסר בקר כי "סגירת הים לא רק מונעת מהדייגים להתפרנס אלא גם לספק אוכל למשפחותיהם באותו יום".
ניזאר עיאש, יו"ר איחוד הדייגים בעזה, דיווח ל"גישה" כי לאחר מתן ההוראה נכנסו כמה דייגים לים באזור צפון הרצועה וחיל הים הישראלי ירה לעברם. אחד הדייגים נפצע קל מירי כדור גומי. הירי נמשך גם היום, כשמספר דייגים נכנסו לים באזור ח'אן יונס, והמנוע של אחת הסירות נפגע קשה מירי חי עד כדי השבתתה מפעילות. לפי תיעוד של מרכז אל-מיזאן, מינואר ועד מרץ 2021 נרשמו 81 מקרי ירי מצד חיל הים הישראלי בדייגי עזה, 31 מהם בחודש מרץ.
כלכלת הרצועה מדוכאת מזה שנים בשל הגבלות שמטילה עליה ישראל, אשר הודקו עוד יותר במרץ 2020 באמתלת המאבק בהתפשטות מגפה. ראוי להזכיר כי הפגיעה בכלכלה ובאוכלוסייה חמורה במיוחד בתקופת חג הרמדאן, שבו חל לרוב גידול בהוצאות, ובצל התחלואה הגוברת ונזקיהם הכלכליים של הצעדים שננקטים ברצועה לבלימת התפשטות נגיף הקורונה.
