אירועי אוקטובר 2000 והתביעה לאחריותיות – ציר זמנים
1 באוקטובר 2000 – הפלסטינים אזרחי ישראל יצאו להפגנות רחבות היקף, במחאה על מדיניות הדיכוי שנקטה ממשלת ישראל נגד הפלסטינים בשטחים הכבושים. משטרת ישראל ירתה למוות בראמי חאתם גרה (בן 21) בג'ת, איאד סובחי לואבנה (בן 26) בנצרת, מוחמד אחמד ג'בארין (בן 23) באום אל-פחם ואחמד איברהים סיאם ג'בארין (בן 18) במועאוויה.
2 באוקטובר 2000 – אש שירתה משטרת ישראל גרמה למותם של מסלח חוסיין אבו ג'ראד (בן 19) באום אל-פחם, אסיל חסן עאסלה (בן 17) בעראבה, וליד עבד אל-מונעם אבו-סאלח (בן 21) ועמאד פראג' גנאים (בן 25) בסחנין ומוחמד חמאיסי (בן 19) בכפר כנא.
3 באוקטובר 2000 – בכפר מנדא משטרת ישראל ירתה למוות בראמז עבאס בושנאק (בן 24).
8 באוקטובר 2000 – שוטרים פתחו באש בנצרת והרגו את עומר מוחמד עכאווי (בן 42) וויסאם יזבק (בן 25).
18 באוקטובר 2000 – עדאלה פנה ליועץ המשפטי לממשלה, ודרש ממנו להורות למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) לחקור את נסיבות מותם של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל בהפגנות המחאה של אוקטובר 2000.
2 בנובמבר 2000 – היועץ המשפטי לממשלה השיב לפניית עדאלה באומרו כי מח"ש אחראית לחקירת אלימות של שוטרים, אבל עד לאותו יום הוגשו למחלקה תלונות מעטות בגין מקרי המוות והמחלקה אינה זוכה לשיתוף פעולה.
5 בנובמבר 2000 – עדאלה פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל מח"ש והבהיר מפורשות, כי חקירת עבירות שמבצעים שוטרים היא חובתה החוקית של מח"ש. עדאלה שב וביקש שמח"ש תפתח בחקירה של נסיבות ההרג.
8 בנובמבר 2000 – ממשלת ישראל החליטה על הקמת ועדת החקירה הממלכתית לבירור התנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000 (ועדת אור).
19 בפברואר 2001 – ועדת החקירה הממלכתית פתחה את דיוניה, שהסתיימו בינואר 2002. עדאלה ייצג את משפחות 13 הפלסטינים שנהרגו ואת ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל בדיוני הוועדה. הצוות המשפטי של עדאלה הגיש לוועדה למעלה ממאה תצהירים של עדי ראייה, וכן תמונות, דו"חות רפואיים, תרמילים של קליעים ומפות של האזורים שבהם נהרגו 13 האזרחים הפלסטינים. 349 עדים, ובהם שוטרים וקציני משטרה, חברי כנסת, מנהיגים פוליטיים, אנשי אקדמיה ומומחים אחרים הופיעו לפני ועדת אור.
עדאלה הגיש עתירה לבית המשפט העליון בשם ארבע ממשפחות הרוגי אוקטובר 2000 נגד המרכז לרפואה משפטית באבו כביר, בדרישה להעביר אליהן את דו"חות הנתיחה לאחר המוות של בניהם. בעקבות הגשת העתירה העבירה ועדת החקירה את הדו"חות לארבע המשפחות במרץ 2001, והעתירה נמחקה.
27 בפברואר 2002 – ועדת אור שלחה 14 מכתבי אזהרה, 11 לשרים, מפקדים ושוטרים ישראלים ושלושה לנציגים של הציבור הערבי.
לקריאת ההחלטה בעניין מכתבי האזהרה
עדאלה עתר לבג"ץ נגד החלטת ועדת החקירה הממלכתית לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות בעת מתן עדויותיהם של אנשי השב"כ. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את טענות ועדת החקירה כי חלקים מעדויותיהם של אנשי השב"כ יפורסמו במועד מאוחר יותר ובכך יישמר האיזון בין אינטרס “ביטחון המדינה" ובין זכות הציבור לדעת.
יוני 2002-אוגוסט 2002 – החל השלב השני בדיוני ועדת אור, שבו נחקרו 14 המוזהרים בהליך מעין שיפוטי. בדיונים אלה ייצג עדאלה את חבר הכנסת ד"ר עזמי בשארה, חבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה ושייח ראיד סלאח. עדאלה הזמין אנשי אקדמיה להופיע לפני הוועדה. ביולי 2002 מרכז עדאלה עתר לבג"ץ בדרישה להורות לוועדת החקירה לבטל את הודעות האזהרה נגד חברי הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה, ד"ר עזמי בשארה ושיח’ ראאד סלאח. בעתירה נטען כי ועדת אור חרגה מסמכותה, הפלתה את נציגי הציבור הערבי ופגעה בזכותם להליך הוגן בפניה. בג"ץ דחה את העתירה.
מרץ 2003 – עדאלה פירסם את טיעוניו המסכמים לפני ועדת אור בספר שכותרתו "אוקטובר 2000 – משפט ופוליטיקה בפני ועדת אור".
1 בספטמבר 2003 – התפרסם הדו"ח של ועדת אור. הוועדה המליצה שמח"ש תפתח בחקירת הנסיבות שבהן נהרגו 13 האזרחים הערבים. ועדת אור קבעה שבכל מקרי המוות פתחו באש אנשי המשטרה ושהירי היה לא חוקי.
7 בספטמבר 2003 – מרכז עדאלה פנה אל מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, בדרישה לאמץ את המלצות ועדת אור בעניינו של תת ניצב משה ולדמן, ולהוציאו משורות המשטרה לאלתר. בחודש דצמבר החליט ולדמן לפרוש מהמשטרה לאחר שהממשלה החליטה לאמץ את המלצת ועדת אור להדיחו.
14 בספטמבר 2003 – עדאלה פנה למנהל מח"ש, כדי לברר אם בכוונתו לפתוח בחקירה של אירועי ההרג.
23 בספטמבר 2003 – מח"ש כתבה בתגובה כי היא בוחנת את המלצות ועדת אור, על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
30 במרץ 2004 – עדאלה כתב שוב ליועץ המשפטי לממשלה, ודרש ממנו להורות למח"ש לחקור את האחראים להרג האזרחים הערבים באוקטובר 2000.
יוני 2004 – עדאלה ייצג את משפחתו של המנוח אסיל עאסלה, בן 17, כשמח"ש ביקשה להוציא צו להוצאת גופתו מקברה לצורך ביצוע נתיחה. עדאלה טען כי מח"ש פנתה למשפחות השכולות בעניין זה באיחור רב מאוד, כי בקשתה אינה כנה והיא עולה כדי האשמת הקורבנות. מח"ש לבסוף חזרה בה מדרישתה
18 בספטמבר 2005 – מח"ש פירסמה את הדו"ח שלה בפרשה והודיעה כי לא יוגש כתב אישום נגד איש מהשוטרים ומקציני המשטרה שהיו מעורבים באירועי ההרג באוקטובר 2000.
28 בספטמבר 2005 – היועץ המשפטי לממשלה הודיע שפרקליטות המדינה תבדוק את החלטת מח"ש. באותה עת פרקליט המדינה היה ערן שנדר, שהיה מנהל מח"ש באוקטובר 2000.
1 ביוני 2006 - מרכז עדאלה עתר לבג"ץ נגד קידומו של תנ"צ סאו לתפקיד מזכיר השר לביטחון פנים. בעקבות המלצות ועדת אור קיבל בג"ץ את העתירה ברוב של שני שופטים נגד אחד.
15 באוקטובר 2006 – עדאלה הגיש ליועץ המשפטי לממשלה דו"ח מקיף, המחזיק 133 עמודים, תחת הכותרת "הנאשמים". הדו"ח מתאר את המחדלים והכישלונות של רשויות אכיפת החוק – ובראשן מח"ש – בחקירת הרג 13 האזרחים הערבים ופציעתם של מאות אחרים בהפגנות אוקטובר 2000. הדו"ח חשף לראשונה כיצד הסתירה מח"ש עובדות משמעותיות מהציבור וכיצד פירסמה דו"ח מופרך בספטמבר 2005. מח"ש טענה כי היא ניהלה חקירה אינטנסיבית על אירועי אוקטובר 2000.
(עו”ד חסן ג’בארין ועו”ד אורנה כהן בבית המשפט העליון. צילום: עדאלה)
27 בינואר 2008 – היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פירסם את החלטתו הסופית בנוגע לאירועי אוקטובר 2000. היועץ הודיע כי איש מהשוטרים או מקציני המשטרה שהיו מעורבים בירי הקטלני על הפלסטינים אזרחי ישראל באוקטובר 2000 לא יועמד לדין פלילי, בגלל חוסר ראיות מספיקות.
לקריאת החלטת היועץ המשפטי לממשלה
מר יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין בישראל, אמר בתגובה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, כי "לסגירת תיקי חקירה לאחר מוות של אזרחים בנסיבות האמורות תהיה השלכה חמורה בנוגע ליישומן של זכויות אדם בישראל".
ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000 ועדאלה כינסו מסיבת עיתונאים משותפת, שבה מתחו ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה. ועדת המעקב העליונה הודיעה כי בכוונתה לפנות לערוצים בינלאומיים כדי להשיג צדק בפרשה.
25-19 באפריל 2008 – משלחת בראשותו של יו"ר ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, שכללה שמונה נציגים של משפחות ההרוגים וחמישה מחברי ההנהלה והצוות של עדאלה, יצאה לסיור בדרום אפריקה כדי לגייס תמיכה בינלאומית בדרישה לאמת, צדק ודין וחשבון למשפחות ההרוגים.
27 במרץ 2008 – פרופ' פיליפ אלסטון, הדווח המיוחד מטעם האו"ם למעשי הרג שרירותיים ולא חוקיים, מתח ביקורת על החלטת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לתיקי החקירה של אוקטובר 2000 בדו"ח שהגיש למועצת זכויות האדם של האו"ם. הדווח המיוחד קבע כי ההחלטה לא להגיש כתבי אישום "אינה עומדת באמות מידה בינלאומיות". עדאלה סיפק לדווח המיוחד מידע על ההתפתחויות בנוגע לאירועי אוקטובר 2000.
אוקטובר 2011 – מרכז עדאלה מפרסם את "הנאשמים 2" המונה את הכשלים והמחדלים של היועץ המשפטי לממשלה החקירת אירועי אוקטובר 2000.
- לקריאת מידע נוסף על אירועי אוקטובר 2000
- לקריאת מידע נוסף על חוות דעת, מחקרים ופרסומים של עדאלה על אירועי אוקטובר וועדת אור
- לקריאת מידע נוסף על הפעילות המשפטית של מרכז עדאלה בהקשר אירועי אוקטובר 2000
