אירועי אוקטובר 2000 וועדת אור
הלוויתו של אסיל חסן עאסלה (בן 17) שנהרג ב-2 באוקטובר 2000 (צילום: עדאלה)
|
-
לצפייה בציר זמנים של האירועים ושל פעולות מרכז עדאלה בעקבותיהם
-
לקריאת מידע נוסף על חוות דעת, מחקרים ופרסומים של עדאלה על אירועי אוקטובר וועדת אור
-
לקריאת מידע נוסף על הפעילות המשפטית של מרכז עדאלה בהקשר לאירועי אוקטובר 2000
הממשלה מינתה ועדת בירור ציבורית נטולת כל סמכות משפטית או מעמד עצמאי, אך המאבק המשותף של משפחות 13 ההרוגים, ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, גופים פוליטיים, ארגונים לא ממשלתיים ואקדמאים יהודים וערבים למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הביא להחלטה ממשלתית חדשה להקים ועדה כזו. ב־8 בנובמבר באותה שנה מונתה "ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לאזרחים ישראלים באוקטובר 2000", הידועה כ"ועדת אור" על שם שופט בית המשפט העליון תיאודור אור שעמד בראשה. יחד איתו כיהנו בוועדה גם השופט האשם ח’טיב מבית המשפט בנצרת ופרופ’ שמעון שמיר מאוניברסיטת תל אביב. ועדת אור פעלה בצל התנגדות נחרצת לקיומה מצד השר לבטחון פנים אז, עוזי לנדאו, ושר המשפטים מאיר שטרית שתמך פומבית באליק רון, לשעבר מפקד המחוז הצפוני במשטרה, שהאירועים אירעו תחת פיקודו.
במרץ 2003 פירסם מרכז עדאלה את טיעוניו המסכמים לפני ועדת אור בספר שכותרתו "אוקטובר 2000 – משפט ופוליטיקה בפני ועדת אור". |
ועדת אור פרסמה את הדין וחשבון שלה בספטמבר 2003, לאחר ששמעה מאות עדויות, בדקה אלפי מוצגים ובחנה עשרות אלפי עמודים של חומר ראיות. ועדת אור קבעה כי לא היתה שום הצדקה להריגתם של 13 הצעירים הערבים, וכי במהלך האירועים באוקטובר 2000 נעשה שימוש בצלפים לפיזור הפגנות לראשונה מאז 1948, בניגוד לחוק ובניגוד להוראות הפתיחה באש. באף אחד מהמקרים לא נשקפה סכנה ממשית שהצדיקה את הירי הקטלני.
לקריאת תמצית הדו"ח
לקריאת סיכום מסקנות ועדת אור
לקריאת הדו"ח המלא
דו"ח ועדת אור מציג גם את היחס הבלתי אזרחי של מערכות השלטון, ובייחוד של המשטרה, לאזרחים הערבים. חלק ניכר מהדו"ח מתייחס לתפקידו השלילי והבלתי חוקי של השב"כ בקביעת המדיניות הממשלתית כלפי המיעוט הערבי. הוועדה הורתה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להמשיך ולהעמיק בבדיקת נסיבות ההרג לצורך קביעת האחריות הפלילית, ומצאה לנכון להזהיר את הדרג המדיני והמבצעי. עמדת עדאלה היתה ועודנה שלמרות הסתייגויות מנושאים מסוימים ולמרות נושאים שלדעתה הם בחסר, דו"ח ועדת אור מהווה מסמך חשוב שיש לפעול למימוש המלצותיו.
לקריאת עמדתו הרשמית של מרכז עדאלה על מסקנות דו"ח ועדת אור – 4.9.2003
בספטמבר 2005, כחמש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000, פרסמה מח"ש החלטה הקובעת כי אין מקום להגיש כתב אישום באף אחד מ־13 מקרי ההרג שביצעו השוטרים.
לקריאת מסמך מסמך המסקנות של מח"ש
לקריאת הניתוח הראשוני של ארגון עדאלה את דו"ח מח"ש – 22.9.2005
ב-15 באוקטובר 2006 הגיש עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה דו"ח מקיף בן 133 עמודים תחת הכותרת "הנאשמים". הדו"ח מתאר את המחדלים והכישלונות של רשויות אכיפת החוק – ובראשן מח"ש – בחקירת הרג 13 האזרחים הערבים ופציעתם של מאות אחרים בהפגנות אוקטובר 2000. הדו"ח חשף לראשונה כיצד הסתירה מח"ש עובדות משמעותיות מהציבור וכיצד פירסמה דו"ח מופרך בספטמבר 2005. מח"ש טענה כי היא ניהלה חקירה אינטנסיבית על אירועי אוקטובר 2000.
לקריאת דו"ח עדאלה "הנאשמים" |
ההחלטה עוררה ביקורת ציבורית חריפה, במיוחד באשר להצדקת השימוש באלימות נגד האזרחים הערבים, ומשפטנים רבים גרסו שהחלטת מח"ש בלתי סבירה וסותרת באופן מהותי את המלצות ועדת אור. לאחר שהביקורת הציבורית הקשה על מסקנות מח"ש לא שככה החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, לקיים בדיקה עצמאית, מטעמו של חקירת מח"ש ומסקנותיה. היועץ החליט שהבדיקה תתנהל כהליך ערר באמצעות צוות מפרקליטות המדינה. בינואר 2008 פורסמה ההחלטה בערר, בה אימץ היועץ המשפטי לממשלה את המלצת מח"ש וסגר את התיקים.
לקריאת החלטת היועץ המשפטי לממשלה
בשנת 2011 מרכז עדאלה פירסם דו"ח בשם "הנאשמים 2", המונה את הכשלים והמחדלים של היועץ המשפטי לממשלה החקירת אירועי אוקטובר 2000. |
בתקופה שלאחר אירועי אוקטובר היו ידינו מלאות עבודה: לכל אורך התקופה הזאת ליווינו וייצגנו את משפחות ההרוגים, אשר כבשו את כאבן והתמודדו עם האובדן הקשה בבתי המשפט ובאולמות ועדת החקירה. אנו ממשיכים עד היום לתבוע כי האשמים יובאו לדין. מלבד כמה עתירות שהוגשו לבג"ץ במסגרת דיוני ועדת אור, שיגרנו עשרות מכתבים ליועץ המשפטי לממשלה, לוועדת אור, לוועדת השרים ליישום המלצות ועדת אור, למשטרה ולמח"ש, ופרסמנו לא פעם גילויי דעת, דו"חות ומאמרים בעיתונות בנושאים הנוגעים לאירועי אוקטובר 2000 ולעבודתה של ועדת אור.
לקריאת מידע נוסף על הפעילות המשפטית של מרכז עדאלה בהקשר לאירועי אוקטובר 2000