ארגון עדאלה הגיש היום (5.9.2006) עתירה לבג"ץ, שבה הוא דורש מתן צו על תנאי שיורה על ביטול סעיף 4(א) לפקודת נציבות בתי-הסוהר מס' 04.34.00. שב"ס עושה שימוש בסעיף זה כדי להגביל פגישות של עצורים עם עורכי-דינם, עד כדי מניעת המפגש ביניהם למשך ימים רבים, בתואנה כי הביקור לא תואם מראש. יצויין כי, לשון הפקודה הנ"ל אינה מעניקה כל סמכות לשב"ס למנוע מפגש בין עורך-דין לעצור, אלא היא קובעת שעורך-דין המבקש לבקר עצור יודיע על כך מראש למפקד בית הכלא.
העותרים גם מבקשים לבטל את מדיניות שב"ס, שלפיה הוא מחליט לעתים קרובות, על דעת עצמו, לנעול את שערי בית הכלא למספר ימים בפני עורכי-הדין המבקשים לבקר אסירים פלסטינים המסווגים כאסירים ביטחוניים. שב"ס נוהג כך ללא כל סמכות שבדין.
מדיניות זו של השב"ס ננקטת בעיקר כשמדובר באסירים ועצורים המסווגים כביטחוניים. לפני למעלה מחודשיים, למשל, נמנעה משלושה עצורים חברי הפרלמנט הפלסטיני - מוחמד אבו-טיר, אחמד עטוואן וחאלד אבו-ערפה - האפשרות להיפגש עם עורכי דינם. השב"ס טען כי עורכי הדין לא תיאמו את הפגישה מראש. רק בעקבות עתירה שהגיש עדאלה ב-3 ביולי 2006 חזר בו שב"ס מעמדתו והצהיר בפני בית המשפט, כי הוא עומד להתיר לכלל עורכי-הדין להיכנס לבתי הכלא ולבקר את האסירים הפלסטינים, ובכללם חברי הפרלמנט הפלסטיני. עדאלה לא הסתפק בפתרון שהציע שב"ס ודרש מבית המשפט הכרעה עקרונית בכל הנוגע למדיניות שב"ס בהגבלת כניסת עורכי-דין לבית הכלא. בית המשפט נעתר לבקשת עדאלה והורה על תיקון העתירה, תוך התמקדות בעניין העקרוני. אי לכך הגיש עדאלה את עתירתו הנוכחית.
העתירה הוגשה באמצעות עורכת-הדין עביר בכר מעדאלה ובשם עורכי-הדין פאדי קוואסמי ופידא קעואר וארגון עדאלה. בעתירה מובאות דוגמאות רבות למניעת פגישה של עורכי-דין, עם עצירים המיוצגים על ידם, ללא כל סיבה ברורה או עילה חוקית. בעתירה נטען, כי האופן שבו מפרש שב"ס את סמכותו להגבלת מפגש בין עצור לעורך-דין מנוגד לאמור בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, הקובע את התנאים למניעת המפגש. עמימות לשון הפקודה, נטען בעתירה, מאפשרת לשב"ס לפרש אותה כאוות נפשו ובאופן שרירותי, עניין המביא לפגיעה בשלטון החוק ובחובה המשפטית להנהיג נורמה ברורה ונהירה לכל. אי לכך ביקשו העותרים את ביטול הפקודה, שאינה עומדת במבחן המידתיות. לחלופין הם ביקשו להסתפק בפרשנות שלפיה עורך-הדין אמור רק להודיע על הגעתו, ולא לבקש אישור לביקור. כמו כן נטען בעתירה, כי בימים שבהם נמנע המפגש בין העצירים לעורכי-דינם גובר הסיכון לפגיעה בשלמות גופם של העצורים ולגרימת נזק לבריאותם, לכבודם ולזכותם החוקתית להיוועץ עם עורכי-דינם ולפנות לערכאות משפטיות.
בג"ץ 5613/06 פאדי קוואסמי, עו"ד, ואח' נ' שירות בתי הסוהר (תלוי ועומד). הדיון נקבע לתאריך 25 באוקטובר 2006.