הדו"ח של מח"ש ביקש להאשים את הקורבנות, משפחות הרוגי אוקטובר 2000, בתור מי שסיכלו את האפשרות להגיע לחקר האמת. הסיבה לכך, לטענת מח"ש, היא סירובן של המשפחות להוציא את גופות בניהן מהקברים לצורכי נתיחה. מח"ש מסתירה מעיני הציבור את העובדות שלהלן:

1. מח"ש לא ביקשה להוציא את כל שלוש עשרה הגופות מהקברים, אלא רק ארבע גופות (אסיל עאסלה, איאד לואבנה, ראמז בושנאק ועלאא נסאר).

2. מאחר ודרישת מח"ש בעניין הוצאת ארבע הגופות הועלתה לאחר קרוב לחמש שנים מיום ההרג, עדאלה ביקש ממח"ש שתמציא דו"ח חקירה מפורט המתייחס לפעולות החקירה שבוצעו, על מנת שיתאפשר למשפחות ליתן החלטה מודעת ומושכלת – מח"ש דחתה בקשה זו.

3. מח"ש, מיוזמתה, ביקשה מבית חולים נהריה לשחרר ביום 3/10/2000 ארבע גופות ללא נתיחה (וליד אבו סאלח, עמאד ג'נאים, אסיל עאסלה, עלאא נסאר); שתיים מהן הינן חלק מארבע הגופות שמח"ש דרשה להוציא מקברן לאחר חמש שנים.

4. מח"ש מודה, כי לא היה תקדים מבחינתה לדרישה להוציא גופות לצורכי נתיחה חמש שנים לאחר המוות. בית המשפט העליון החליט יותר מפעם אחת כי הוצאת גופות מהקבר לאחר תקופה כה ארוכה אמורה להיות הצעד האחרון, שיינקט לאחר שהוכח כי כל אמצעי החקירה מוצו וכי הוצאת הגופה חיונית ונחוצה לחקר האמת – דרישת מח"ש לא עמדה בכללים אלה.

5. למח"ש נמסרו ביום 3/10/2000 דו"חות נתיחה של ארבע גופות של ההרוגים מאזור אום אל-פחם וכפר ג'ת (רמי גרה, מוחמד ג'בארין, אחמד ג'בארין, מוסלח אבו ג'ראד) – מח"ש לא עשתה בהם שימוש כלשהו.

 הוראת מח"ש מ 3.10.2000 לשחרר את הגופות לקבורה