בג"ץ דן ביום ראשון, 5.9.2004, בעתירה שהגיש ארגון עדאלה במאי 2002 נגד השימוש שעושה הצבא באזרחים פלסטינים, בשטחים שנכבשו בשנת 1967, כמגן אנושי ו/או כבני ערובה. נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, מתח ביקורת על הנוהל "אזהרה מוקדמת", שהחליף את "נוהל שכן", וקרא לצבא לוותר עליו.
העתירה הוגשה במאי 2002, באמצעות עו"ד מרואן דלאל מעדאלה, בשם הארגון ובשמם של ששה ארגוני זכויות אדם אחרים: האגודה לזכויות אזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד נגד עינויים, קאנון- העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט.
באוגוסט 2002, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על הצבא לעשות שימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" או כבני ערובה, לרבות באמצעות "נוהל שכן". בעקבות הפרת צו בית המשפט ע"י הצבא, הגישו העותרים בנובמבר 2002, בקשה לבג"ץ על פי הפקודה לביזיון בית המשפט, בדרישה לחייב את הצבא בהוצאות מרתיעות בשל הפרת צו בית המשפט.
במהלך הדיונים בפני בג"ץ, הכין הצבא הוראה מבצעית תחת הכותרת "אזהרה מוקדמת", שלפיה מותר "להסתייע" באזרח פלסטיני במהלך פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר, במידה והוא אינו מסרב לכך, ואם לפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו אזרח.
עו"ד דלאל טען בדיון, כי ההוראה הנ"ל אינה חוקית משום שהיא מאפשרת שימוש באזרחים בעת פעילות צבאית. כמו כן הוא הוסיף, כי על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי כוח כובש אינו יכול לפנות לאזרח מהשטח הכבוש כדי להשתתף בפעילות צבאית של אותו כוח ולמען הגשמתה. עוד נטען, כי לא יכולה להיות הסכמה חופשית ומודעת של אזרח פלסטיני להשתתף בפעילות של הצבא אשר על פי הגדרתה מסוכנת; זאת בנוסף לתפיסת האזרח את אותו כוח ככוח עוין וכובש. עוד הוסיף עו"ד דלאל, כי פסיקת בית הדין הבינלאומי בעניין יוגוסלביה לשעבר קבעה באופן מפורש את האיסור לעשות שימוש באזרחים על ידי הכוח העוין לצרכים צבאיים, כאשר הודגש שם האיסור להעמיד אזרחים במצב מסוכן, ללא קשר לשאלת התממשות הסכנה בדיעבד.
במהלך הדיון ציין הנשיא ברק, כי לא נראה שתהיה הסכמה חופשית של אזרח להשתתף בפעילות של הצבא. לשיטתו "מתוך מאה מקרים שבהם השכן יסייע לצה"ל מרצונו, 99מקרים יהיו שלא ברצונו. קשה מאוד לוודא את הרצון, והחשש הוא שכיחידה צבאית באה בלילה, לא יהיה שכן שלא יסכים לשתף עמה פעולה בגלל הפחד".
יצויין, כי ארגון עדאלה הגיש בחודש אפריל 2004 בקשה למתן צו ביניים האוסר על שימוש בהוראה החדשה "אזהרה מוקדמת". כמו כן, הגיש ארגון עדאלה פעמים רבות עדויות ותצהירים של אזרחים פלסטינים שהצבא השתמש בהם כמגנים אנושיים ו/או כבני ערובה, אשר נגבו על ידו ועל ידי ארגוני זכויות אדם אחרים, בעיקר על ידי ארגון בצלם.
ביום 16.8.2004 הגיש עדאלה בקשה שניה לבג"ץ לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובה נטען, כי הצבא ממשיך להפר את צו בג"ץ האוסר על שימוש בבני אדם כמגן אנושי. לבקשה צורפו שמונה עדויות חדשות שנגבו ע"י ארגון בצלם, בדבר שימוש הצבא באזרחים פלסטינים כ"מגנים אנושיים" ו/או כבני ערובה, מינואר עד יולי 2004. כמו כן, צורפה לבקשה טבלה המכילה 27 מקרים שבהם הצבא השתמש באוכלוסייה האזרחית כמגנים אנושיים ו/או כבני ערובה במהלך פעילות צבאית לאחר הוצאת צווים על ידי בג"ץ המונעים זאת. בית המשפט לא נתן החלטה בבקשה זו, כפי שלא נתן החלטה בבקשה הראשונה על פי הפקודה לביזיון בית המשפט שהוגשה בחודש נובמבר 2002.
בסוף הדיון, בית המשפט לא נענה לבקשת העותרים להוציא צו ביניים האוסר את השימוש בנוהל "אזהרה מוקדמת", על אף הביקורת הגלויה על נוהל זה. בית המשפט נתן למדינה ארכה של 90 יום להגיש הודעה אודות ביצוע אותו נוהל.