ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ועמותת סות אלעאמל להגנת זכויות עובדים ומובטלים הגישו היום עתירה לבג"ץ, באמצעות עורכת הדין גדיר ניקולא מעדאלה, בשמם של שמונה דורשי עבודה המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא, נגד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בדרישה למנוע מהאחרון לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא.

לשכת התעסוקה בכפר כנא משרתת קרוב ל- 71 אלף תושבים מהכפרים: כפר כנא, רינה, טורעאן, עין מאהל, בועיינה-נוג'ידאת, משהד, ערב אלהייב, רומאנה ועוזייר, שמספר דורשי העבודה בהם הינו מעל ל- 4,000. תשעת היישובים הנ"ל סובלים ממצב כלכלי-חברתי קשה ביותר ונמצאים לפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות 1, 2 ו- 3, והם מוגדרים לפי שירות התעסוקה כיישובים מוקדי אבטלה, שכן אחוז דורשי העבודה בהם גבוה מ- 10% מכוח העבודה האזרחי בישוב.

לאחרונה, החליט משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, במסגרת תוכנית "להתייעלות שירות התעסוקה", לסגור 10 לשכות תעסוקה ולהעביר את ציבור דורשי העבודה שמתייצב באותן לשכות, ללשכות תעסוקה ביישובים סמוכים. לשכת התעסוקה בכפר כנא נמנית על לשכות התעסוקה שתיסגרנה, ודורשי העבודה שמתייצבים בלשכה יועברו ללשכת התעסוקה בנצרת. מטרתה העיקרית של תוכנית זו, כפי שהצהיר עליה משרד התעשייה, היא "התייעלות וחיסכון".

בעתירה נטען, כי בשונה מלשכת התעסוקה בכפר כנא, שאר לשכות התעסוקה שבחר משרד התעשייה לסגור הינן לשכות קטנות המשרתות יישובים קטנים עם אחוזי אבטלה נמוכים בהשוואה לאחוזי האבטלה ביישובים אותם משרתת לשכת התעסוקה בכפר כנא. הטבלה שלהלן, המתייחסת למספר דורשי העבודה, ביוני 2003, בכל אחת מעשרת לשכות התעסוקה שהחליט משרד התעשייה על סגירתן, מראה בבירור את ההבדל הניכר בגודל לשכת התעסוקה בכפר כנא, בהשוואה לשאר הלשכות:

מספר דורשי עבודה בלשכות שהוחלט על סגירתם – 6/2003

לשכת התעסוקה	מספר דורשי העבודה
כפר כנא	3,701
שלומי	409
זכרון יעקב	714
נס ציונה	726
טמרה	346
בית ג'ן	237
ראמה	597
לוד	2,716
רמת גן	2,603
טירת הכרמל	257

עוד נטען בעתירה, כי חוסר סבירותה של החלטת משרד התעשייה, מקבלת משנה תוקף כאשר סוקרים את מצבן של לשכות תעסוקה ביישובים יהודיים, באותו אזור גיאוגרפי, שלא הוחלט על סגירתן. סקירה זו מראה, כי ההחלטה לא נסמכה על קריטריונים ברורים, גלויים ושיוויוניים, לשם הגשמת המטרה העיקרית המוצהרת של התוכנית, קרי חיסכון בהוצאות השירות, באמצעות סגירת לשכות תעסוקה קטנות ואיחודן עם לשכות גדולות.

בנוסף, משרד התעשייה לא החליט לסגור לשכות התעסוקה ביישובים יהודיים, הסובלים אף הם מאחוזי אבטלה גבוהים וממצוקה כלכלית-חברתית קשה, שבהן מספר המתייצבים בהן קטן ממספר המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא.

לשכת תעסוקה	שיוך יישוב לאשכול	אחוז דורשי העבודה ביישוב	ספר דורשי עבודה בלשכה 6/2003
כפר כנא	2	25.2%	3,701
ירוחם	4	20%	440
דימונה	4	17.8%	2,825
אופקים	3	16.8%	1,070
נתיבות	3	13.8%	939
שדרות	4	18.2%	1,107

עוד טענה עו"ד ניקולא בעתירה, כי ההחלטה לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא תפגע בזכותם של ציבור דורשי העבודה המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא, לקיום מינימלי. "הנטל הכספי שיוטל על ציבור זה כתוצאה מהעברתו להתייצבות בלשכת התעסוקה בנצרת, ימוטט את מערך הקיום המינימלי, הרעוע ממילא, של אותו ציבור", נטען בעתירה. כך למשל, דורשי העבודה המתייצבים כיום בלשכה בכפר כנא, יצטרכו להוציא חלק ניכר מדמי האבטלה והבטחת ההכנסה על מימון הנסיעה בתחבורה הציבורית מהכפרים בהם הם מתגוררים אל לשכת התעסוקה בנצרת, וממנה.

בעתירה הדגישה עו"ד ניקולא, כי ההחלטה הנ"ל הינה החלטה מפלה על רקע שייכות קבוצתית, פוגעת בזכות היסוד של העותרים לשוויון, ופוגעת בזכותם החוקתית לכבוד, וזכותם לביטחון סוציאלי ולקיום מינימלי . בנוסף נטען, כי ההחלטה הינה בלתי מידתית, בלתי סבירה במידה הקיצונית ביותר ודינה בטלות.

יצוין, כי לשכת התעסוקה בנצרת משרתת כ- 100 אלף תושבים מהיישובים נצרת, עילוט, כפר מנדא ויפיע. מספר דורשי העבודה בארבעת היישובים, אותם משרתת לשכה זו, הינו מעל ל- 6,200 דורש עבודה. בדומה לתשעת היישובים אותם משרתת לשכת התעסוקה בכפר כנא, ארבעת היישובים אותם משרתת הלשכה בנצרת, שרויים במצב חברתי-כלכלי קשה במיוחד ונמצאים בשלושת האשכולות הנמוכים ביותר (1 עד 3), לפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ארבעת היישובים נמצאים בראש רשימת היישובים מוקדי האבטלה של שירות התעסוקה לאור אחוזי האבטלה הגבוהים שמאפיינים אותם.

 לעתירה

 החלטת בג"ץ