ארגון עדאלה הגיש ביום ראשון, 21.10.07, עתירה מינהלית בשמם של 24 בעלי קרקעות מדליית אלכרמל, לביטול תוכנית המתאר "גן לאומי ויער קיים הר שוקף". התוכנית מספחת את קרקעותיהם של העותרים לפארק הכרמל וחוסמת את אפיק ההתפתחות היחיד של דליית אלכרמל. העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.

היישוב דליית אלכרמל, שהוא כיום אחת משתי האונות של עיר הכרמל, ניצב כאי בתוך פארק הכרמל. כלל התוכניות לשמורות טבע, גנים לאומיים ויערות באזור גזלו ממנה את כל אפיקי ההתפתחות העתידיים מלבד רצועה אחרונה לכיוון מערב, שבמרביתה משמשת כיום לחקלאות ונמצאת בבעלות פרטית של התושבים המקומיים. תוכנית מתאר זו, אשר הופקדה בשנת 2002, מיועדת לשטחים נרחבים הסמוכים לדליית אלכרמל. כאמור, התוכנית מגדילה את שטחי היער והפארק הלאומי סביב דליית אלכרמל וגורעת את הרצועה האחרונה שבה תוכל להתפתח בעתיד. לאחר הליכי התנגדויות ועררים, התוכנית ייעדה חלק משטחי התוכנית, כולל השטחים החקלאיים שהם בבעלות פרטית ומרביתם צמודים לשטחי גן לאומי ויערות, שגבולותיה נקבעו בצמידות לשטח השיפוט של דליית אלכרמל. שטח זה נשאר בגבולות התוכנית, למרות העדר כל זיקה בינו לבין ייעודי התוכנית המוצהרים ולמרות הפגיעה החמורה בזכויות הקניין של בעלי הקרקעות.

עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה טענה, כי חלקות האדמה של העותרים מעובדות זה תקופות ארוכות, עוד מלפני קום המדינה, וכי אין בהן כל יער או משאבי טבע אחרים. על כן כלל דברי ההסבר וההנמקה לתוכנית אינם תקפים בשטח המעובד ואין כל בסיס ו/או היגיון ענייני אשר יכולים לעמוד מאחורי ייעוד שטחים אלה לפי התוכנית וההכרזה עליהם כגן לאומי או יער נטע אדם קיים. העותרים הוסיפו וטענו, כי כלל תוכניות המתאר החלות על אותו אזור, הן התוכניות המקומיות והן התוכניות האזוריות והארציות, לא ייעדו את שטח התוכנית לגן לאומי או שמורת טבע והוציאו אותו באופן ברור ומודע מהשטח הסובב שכן יועד לגן לאומי. כל זאת מתוך הבנה כי שטח זה ישמש בעתיד לפיתוח דליית אלכרמל, תוך מניעת פגיעה קשה בזכויות הקניין של בעלי הקרקעות באזור.

בנוסף נטען, כי תוכנית המתאר חורגת מהוראות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, ומהסמכויות של רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל לעניין זה. עוד נטען בעתירה, כי מהתוכנית עולה מסקנה ברורה שלפיה "מטרת התוכנית היתה, הלכה למעשה, למנוע כל התפתחות של עיר הכרמל ובייחוד של אונת דליית אלכרמל, על אדמות תושבי המקום החקלאיות. כל זאת, תוך פגיעה קשה בזכות הקניין של בעלי הקרקעות באזור ובזכותם להתפרנס. שכן, מדובר בפארק הכרמל – מהגדולים במדינת ישראל – אשר צמודים אליו אזורים חקלאיים רבים כמעט ברוב חלקיו, צפונה ודרומה, אשר המשיבים לא ראו לנכון, ובצדק, לנגוס משטחים אלה ולפגוע בכל זכויות שימוש בהם, על ידי שינוי ייעודם או הטלת מגבלות בלתי סבירות על השימוש בהם".

מסמכים רלוונטיים:
  העתירה