ארגון עדאלה מגיש היום דו"ח רחב היקף, תחת הכותרת "הנאשמים", ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. הדו"ח מתייחס למחדליהן של רשויות אכיפת החוק ובראשן המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) מאז אוקטובר 2000, בכל הנוגע לחקירת אירועי ההרג של 13 האזרחים באותו חודש. דו"ח זה, המחזיק 133 עמודים, חושף בעיקר את שיטת העבודה הרשלנית של מח"ש ואת אי מילוי חובתה לחקור את העבירות שעברו שוטרים ומפקדיהם באוקטובר 2000. בין היתר, הדו"ח חושף לראשונה כיצד הסתירה מח"ש עובדות מהותיות מעיני הציבור והציגה בדו"ח שהוציאה בחודש ספטמבר אשתקד (2005), מצג שווא, שלפיו היא "חקרה את אירועי ההרג בחקירה מאומצת".

ארגון עדאלה חיבר את הדו"ח בעקבות עיון באלפי עמודים של מסמכים ופרוטוקולים שהיו בפני ועדת אור, וכן האזנה וצפייה לקלטות שונות, הרלוונטיות לעניין הריגתם של 13 אזרחים ערבים ופציעתם של עשרות אחרים בחודש אוקטובר 2000. החומרים שלמד עדאלה אמורים היו להיות נר לרגלי מח"ש בחקירתה, אולם מסתבר שהמציאות שונה. אלה הממצאים העיקריים הנכללים בדו"ח מטעם עדאלה:

•מח"ש כלל לא חקרה חמישה מקרי הרג, בניגוד להוראת ועדת אור כי תעשה כן; מח"ש הציגה מצג שווא בפני הציבור כאילו ביצעה חקירה מאומצת, אולם לאמיתו של דבר היא לא אספה דבר מטעמה.

•גם כאשר חקרה מח"ש חלק מהאירועים, חקירותיה היו רשלניות, קלוקלות ושטחיות לחלוטין; כך, למשל, חוקרי מח"ש לא העמידו שוטרים רבים על הסתירות שהתגלו בין הגרסאות שמסרו למח"ש לבין דבריהם בפני ועדת אור; מח"ש הסתפקה באמירה כי השוטר סותר את דבריו, אך לא עימתה אותו עם אותן סתירות וסגרה את התיק.

•מח"ש לא הביאה בדל של ראיה חדשה על הראיות שהובאו בפני ועדת אור, ובכל זאת הגיעה למסקנות הפוכות מאלה של ועדת החקירה הממלכתית; למשל, ועדת אור קבעה באופן ברור ועל סמך ראיות רבות, כי השוטרים גיא רייף וראשד מורשד הם האחראים להריגתם של שלושה אזרחים. מח"ש, לעומת זאת, מטילה ספק במסקנה זו אך אינה מביאה כל ראיה חדשה כדי לתמוך בטענתה.

•מח"ש הסתירה את העובדה, כי שוטרים סירבו לשתף פעולה עמה, ובכלל זה סירבו להיבדק בפוליגרף, וטענה כי משפחות ההרוגים הן אלו שסירבו לשתף פעולה; שוטרים שסירבו לשתף פעולה עם מח"ש המשיכו לשרת בתפקידם ולא ננקטו נגדם צעדים כלשהם.

•מח"ש סיכמה את חקירתו של אליק רון, שוועדת אור מצאה כי היה אחראי להפעלה בלתי חוקית של צלפים באום אל-פחם, על פני עמוד אחד בלבד. חקירתו בוועדת אור משתרעת על 801 עמודים.

•מח"ש הצדיקה את ירי הצלפים מתוך הסתמכות על עדותו של שוטר שהוזמן כעד הגנה מטעם אליק רון. ועדת אור נזפה ברון על שהביא תצהיר הגנה תומך מאותו שוטר, אך מח"ש לא היססה לסמוך את ממצאיה על אותו אדם.

•מח"ש הצדיקה את ירי הצלפים בלי שעיינה בקלטות המהוות ראיות מרכזיות המצביעות על העדר חוקיות בהפעלה של אותם צלפים; ועדת אור צפתה בקלטות אלו.

•מח"ש לא בדקה ולא עיינה בדו"ח משטרתי, שהצדיק ירי צלפים גם בהעדר סכנה מיידית לחייהם של שוטרים.

•משה ולדמן, שפיקד על ירי הצלפים בנצרת, לא נשאל כלל על האירוע מיום 8.10.2000 בנצרת, שבו נהרגו שני אזרחים. ועדת אור קבעה, כי ולדמן הוא זה שנתן ההוראה הבלתי חוקית לירות לעבר המפגינים.

•מח"ש הסתירה את העובדה כי במקרה הרג אחד אבד הכדור שהוצא מגופתו של המנוח, לאחר שזה נמצא ברשותה קודם לכן.

•מח"ש פסלה בלי בסיס מספיק מהימנות של עדים שנמצאו מהימנים מאוד על ידי ועדת אור; מח"ש גם לא היססה לפסול את מהימנותם של עדים ניטרליים, בלי לזמנם לחקירה בפניה.

•הדו"ח של עדאלה מוכיח, כי מחדליה של מח"ש החלו מהרגע הראשון של האירועים באוקטובר 2000. על כן ארגון עדאלה סבור כי רשויות אכיפת החוק הפרו את עקרון שלטון החוק, בכך שלא קיימו את חובתן בדין לפתוח בחקירה פלילית מיידית נגד השוטרים.

•לנוכח האמור לעיל עדאלה מסיק: מח"ש מעלה באמון הציבור והפרה את חובת האמונים.

•ארגון עדאלה, בשם משפחות ההרוגים, דורש כי תיפתח חקירה מיידית נגד מח"ש, בגלל מחדליה הקיצוניים מאז אוקטובר 2000 ועד להגשת הדו"ח מטעמה בחודש ספטמבר 2005.

•ארגון עדאלה, בשם משפחות ההרוגים, דורש להשעות לאלתר את כל האחראים למחדליה של מח"ש ובראשם ערן שנדר, מנהל מח"ש בשנת 2000 וכיום פרקליט המדינה.

 לדו"ח המלא  |   תקציר הדו"ח