ביום 14/10/05 פנה ארגון עדאלה אל ראש הממשלה, שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבטל את הצעת החוק אשר אושרה ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 9/10/05 [הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – הוראות מיוחדות לחקירת עבירות ביטחון של מי שאינו תושב) (הוראת שעה), התשס"ה - 2005].
מדובר בהצעת חוק חמורה מפלה ובלתי סבירה המבקשת להחמיר בתנאי חקירתם וכליאתם של מי שאינם תושבי הארץ החשודים בביצוע עבירת ביטחון. השב"כ אשר יזם את ההצעה הנ"ל לא הסתיר את העובדה, כי הצעת החוק מיועדת לאכיפת החוק נגד הפלסטינים תושבי האזורים ברצועת עזה שבהם בוטל המשטר הצבאי לאחרונה. הוראות האכיפה הכלולות בהצעת החוק הנן חמורות בהרבה מהוראות החוק הישראלי הפנימי.
לפי הצעת החוק הנ"ל די בעובדה, כי "הזר" איננו תושב המדינה וחשוד בעבירות ביטחון, על מנת להכשיר,חקירה ממשוכת למשך 96 שעות רצופות ללא הבאה בפני שופט, (להבדיל מהתקופה המקסימאלית של 48 שעות לפי חוק המעצרים); שופט המעצרים המוסמך להאריך את מעצרו של החשוד הנו שופט בימ"ש מחוזי (להבדיל מבית משפט שלום לפי חוק המעצרים); התקופה המקסימאלית של הארכת המעצר הנה 20 ימים בכל פעם שבה נדרש ביהמ"ש לאריך את המעצר (להבדיל מ-15 ימים לפי חוק המעצרים); אשור היועץ המשפטי לממשלה להארכת מעצר יהיה בחלוף 40 יום על המעצר (להבדיל מ-30 יום לפי חוק המעצרים); ניתן להאריך מעצר ללא נוכחות העצור (בניגוד לחובת הנוכחות של העצור לפי חוק המעצרים); את מניעת המפגש עם עורך הדין ניתן להאריך ע"י שופט ביהמ"ש העליון לתקופה מקסימאלית של 50 ימים בכפוף לבקשת היועמ"ש (להבדיל מסמכותו של נשיא ביהמ"ש המחוזי להאריך את מניעת המפגש ל-21 ימים בלבד בכפוף לבקשת היועמ"ש).
עו"ד עביר בכר מעדאלה ציינה בפנייה, כי המטרה העומדת מאחורי הצעת החוק הינה שעתוק עקרונות האכיפה של המשטר הצבאי בשטחים הכבושים, על כל מגרעותיו, אל תוך המשפט הישראלי הפנימי באופן שיחול על הפלסטינים, בהיותם שכאלה, בלבד. מדובר בפגיעה קשה בזכותם של העצורים הפלסטינים לשוויון בהליכים הפלילים ובזכותם להליך משפטי הוגן. כמו כן, נטען בפניה, כי אחד הדברים הבולטים בהוראות הצעת החוק, הנו דחיית הביקורת השיפוטית על מעצרם של הפלסטינים ודחיית פגישתם עם עו"ד לתקופת זמן בלתי סבירה, דבר אשר רק יגביר את הסיכויים לשימוש באמצעים פסולים במהלך החקירה והעלאת החשש לחילוץ הודאות בכוח מהעצורים.
כמו כן, צוין בפניה, כי הצעה החוק הנ"ל בכללותה הנה בלתי חוקית, בהיותה עומדת בסתירה מוחלטת, הן לדין הישראלי הקיים והן לעקרונות המשפט הבינלאומי המחייבים יחס שוויוני כלפי כל העצורים ללא קשר למעמדם האזרחי במדינה או מוצאם הלאומי. אי לכך, מודבר בהצעת חוק פגומה מעיקרה וכל תיקון זה או אחר לא יוכל לרפא את הפגם המשפטי והמוסרי החמור העומד ביסודה, ומכאן יש לבטלה ולמנוע את הבאתה בפני חברי הכנסת.