עו"ד ג'בארין ניתח את החקיקה האנטי-ערבית שהתקבלה ב-2008. הוא הדגיש כי אף שאפליה של אזרחים ערבים אינה תופעה חדשה והיא תמיד היתה חלק בלתי נפרד מהמדיניות הממשלתית בישראל, לאחרונה הממשלה פועלת באופן אקטיבי לחקיקת חוקים שנועדו לעגן את האפליה בחוקים בסיסיים. הוא דן, לדוגמה, בתיקון חדש לחוק האזרחות, המאפשר לישראל לשלול אזרחות מיחידים שמיוחסת להם "הפרת אמונים" נגד המדינה. חוק זה עדיין לא יושם נגד איש, אבל מהטרמינולוגיה שלו אפשר להבין כי הוא מכוון בראש ובראשונה נגד אזרחים פלסטינים. עו"ד ג'בארין גם עסק בהארכת תוקפו של חוק האזרחות, המונע איחוד משפחות של פלסטינים אזרחי ישראל ופלסטינים תושבי השטחים הכבושים. חקיקה נוספת המכוונת נגד המיעוט הערבי בישראל היא תיקון לחוק יסוד: הכנסת, המסמיך את המדינה לפסול פרטים שביקרו ב"מדינות אויב", כמו לבנון וסוריה, בשבע השנים שחלפו מאז התמודדו על מקום בכנסת. עו"ד ג'בארין קרא לנציגי השגרירויות להעלות סוגיות הנוגעות לחקיקה "האנטי-ערבית" החדשה ולאפליה של הפלסטינים אזרחי ישראל במגעיהם עם הממשלות שהם מייצגים ועם ממשלת ישראל ולהתייחס אליהן כאל סיבות משמעותיות לדאגה, כדי להגן על זכויותיהם של הפלסטינים ולהבטיח אותן. עו"ד ג'בארין גם מסר דיווח על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בינואר 2008, לא להעמיד לדין שום שוטר או קצין משטרה מאלה שהיו מעורבים בהריגתם של 13 מפגינים פלסטינים אזרחי ישראל באוקטובר 2000, אף על פי שוועדת אור קבעה כי המשטרה השתמשה בכוח מוגזם נגד המפגינים הערבים. הוא הסביר כי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה היתה מסר לקהילה הפלסטינית בישראל: חייו של אזרח פלסטיני אינם נחשבים בעלי ערך, ולכן אין צורך להעמיד לדין שוטרים שפגעו בהם. הוא קרא לנציגי השגרירויות ללחוץ על ישראל לפתור בעיה זו ולדרוש מהאחראים להרג באוקטובר 2000 לתת דיו וחשבון על מעשיהם. הוא גם קרא להם לבחון בתשומת לב רבה את הגזענות הגוברת נגד פלסטינים אזרחי ישראל, שבאה לביטוי באירועי עכו, שהתרחשו בדיוק שמונה שנים אחרי אוקטובר 2000. עו"ד סוהאד בשארה ניתחה את התיקים המשפטיים האחרונים בתחום התכנון והבנייה בנגב, שבהם עוסק עדאלה. הממשלה הגבירה את מאמציה ליישב מחדש את הערבים הבדווים בעיירות בתכנון ממשלתי, כדי לעודד התיישבות יהודית בשטח שיתפנה. היא דנה בפירוט במקרה של הכפר הערבי הבדווי עתיר-אום אלחיראן, שכל תושביו קיבלו צווי פינוי מהמדינה. תושבי הכפר הועברו ממקום מושבם המקורי על ידי הממשל הצבאי, לפני למעלה מ-50 שנה, ועתה הם עומדים לפני פינוי נוסף, מפני שהשטח שבו הם מתגוררים מיועד על ידי המדינה להקמת יישוב יהודי חדש. מדיניות דומה, של עקירה ויישוב מחדש, מאפיינת את תוכנית המתאר החדשה למטרופולין באר שבע. תוכנית זו כוללת שלושה "אזורי מחקר", שאותם סימנה המדינה כאזורים המיועדים להקמת כפרים ערביים בדוויים. עם זאת, את השטחים האלה חוצים כבישים מהירים, מנהרות ואזורים השייכים לצבא, ולכן הם אינם מתאימים לחלוטין ליישוב קהילות ערביות בדוויות שפונו מהכפרים שבהם הן מתגוררות. עו"ד בשארה הדגישה שבפעולות אלה ממשלת ישראל מנסה למחוק את ההיסטוריה, התרבות והמורשת של הערבים הבדווים וקראה לנציגי השגרירויות ללחוץ על ישראל להימנע מצעדים כמו הריסת בתים ופינוי כפרים של ערבים בדווים. רינה ג'בארין, מנהלת הסנגור הבינלאומי בעדאלה, קראה אף היא למשתתפים לדחוק בממשלותיהם להציג לישראל שאלות קשות, המתייחסות להפרת זכויות האדם של הפלסטינים אזרחי ישראל ושל הפלסטינים בשטחים הכבושים, לקראת הסקירה התקופתית הבינלאומית של ישראל, שתהיה בכינוס של מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה בדצמבר 2008. היא גם קראה לנציגי המדינות החברות באיחוד האירופי לפעול לניסוח שפה ברורה ולקבוע אמות מידה נוקשות בכל הנוגע לזכויות האדם בתוכנית הפעולה של האיחוד האירופי וישראל, שעתידה להיחתם ב-2009. |