ב-21, 27 ו-28 בנובמבר 2007 נפגשו נציגי עדאלה עם נציגים משגרירויות של 18 מדינות ועם אנשי ארגונים לזכויות אדם ודיווחו להם על התפתחויות משפטיות שהיו בשנת 2007, שהשפיעו על הפלסטינים אזרחי ישראל ועל הפלסטינים החיים בשטחים הכבושים. בפגישות נדונו גם פסיקות של בית המשפט העליון הנוגעות לפלסטינים, שהתקבלו בשנה האחרונה.
בפגישה שהתקיימה ב-21 בנובמבר במלון נוטר דאם בירושלים מסר עדאלה דיווח ל-18 נציגים משגרירויות וקונסוליות, נציגויות ברשות הפלסטינית וארגונים בינלאומיים לפיתוח ולזכויות אדם. בפגישה השתתפו נציגים מהנציבות האירופית ומהנציגויות של דנמרק, גרמניה ושווייץ. כן נכחו בה נציגים מ-11 ארגונים בינלאומיים: Oxfam Novib, the Norwegian Refugee Council, the Civic Coalition for Jerusalem, UNAIS, AMIDEAST, אל-חאק, סוכנות הידיעות הספרדית אפ"ה, הקואליציה נגד עינויים, World Vision, Catholic Relief Services והמרכז היפני הבינלאומי למתנדבים.
עורך הדין חסן ג'בארין, המייסד והמנכ"ל של עדאלה, ועורכת הדין פאטמה אל-עג'ו מעדאלה תיארו את הפסיקות האחרונות של בית המשפט העליון בישראל בנוגע לשטחים הכבושים, ובעיקר רצועת עזה. עו"ד אלעג'ו התייחסה לעתירות העיקריות שהגיש עדאלה לבג"ץ בעניין זה ב-2007, יחד עם ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים. אחת מהן התייחסה לסגירת מעבר קרני, השער העיקרי שדרכו מועברים לרצועה מוצרי מזון חיוניים, להגבלות שהטילה ישראל על אספקת דלק לרצועה ולאיומים לנתק את החשמל בעזה. עו"ד אלעג'ו גם הזכירה את ההכרזה הישראלית שלפיה עזה היא "ישות עוינת" ותיארה את השלכותיה המשפטיות בכל הנוגע לאחריותה של ישראל לאוכלוסייה האזרחית בעזה ככוח כובש. היא דנה באופן שבו מתארת ישראל כל מהלך של העברת מזון ותרופות לעזה כמחווה הומניטרית, ולא כמילוי חובתה ככוח כובש.
עו"ד ג'בארין הסביר כי בית המשפט העליון הוא הגוף הרשמי היחיד בישראל שמכיר בכיבוש של השטחים הפלסטיניים, ולכן מחיל עליהם את המשפט הבינלאומי ההומניטרי. כך הוא מאפשר לרשויות הישראליות להגן במידה פחותה על זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים, בעוד שהמשפט החוקתי הישראלי, המספק הגנה רבה יותר, חל על המתנחלים היהודים היושבים באותם שטחים. בית המשפט העליון מעוניין לשמר את מעמדו הגבוה והמוניטין הטובים שלו, הזכיר ג'בארין. עם זאת, הוא גם דואג לשמור על היושרה המשפטית שלו ולכן אין לראות בו גוף המיישם בפשטות את הוראות המדינה או מחיל את עקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי המתייחסות לשטחים הכבושים. עם זאת, בית המשפט גם חושש מהתקפות של הממשלה ודעת הקהל הישראלית. בהמשך דבריו דן ג'בארין באסטרטגיות משפטיות שיש לנקוט בתיקים שמובאים לפני בג"ץ, שעוסקים בשטחים הכבושים.
ב-28 בנובמבר קיים עדאלה פגישה עם נציגים של שגרירויות במשרדי אגודת אל-רביטא ביפו-תל אביב. בפגישה השתתפו נציגים משגרירויות של 15 מדינות: נורווגיה, פורטוגל, גרמניה, ניגריה, מצרים, בריטניה, אירלנד, צרפת, הולנד, דרום אפריקה, הפיליפינים, קנדה, ארגנטינה וצ'כיה, וכן נציגים מהנציבות האירופית. בפגישה זו הציגו עו"ד ג'בארין ועורכת הדין סוהאד בשארה מעדאלה את התיקים העיקריים המתייחסים לאפליה של אזרחי ישראל הפלסטינים, שעדאלה הגיש לבתי משפט ישראליים ב-2007, וכן פסקי דין משמעותיים שניתנו השנה. הם קראו לשגרירים להציג סוגיות אלה כעניינים המעוררים דאגה רבה, הן במגעיהם עם ממשלותיהם והן בפגישותיהם עם נציגי ממשל ישראלים, כדי להגן על זכויותיהם של הפלסטינים אזרחי ישראל. עו"ד ג'בארין הדגיש את חשיבותן של הערות שישמיעו הנציגים הדיפלומטיים בנוגע לאפליית המיעוט הערבי בישראל, וציין כי יש משמעות רבה לבלמים ואיזונים נגד אפליה חוקית. כמה מהתיקים החשובים שנדונו בפגישה היו התיקון החדש לחוק האזרחות והכניסה לישראל, המונע מפלסטינים אזרחי ישראל להתחתן עם פלסטינים מהשטחים הכבושים ומ"מדינות אויב" אחרות, ובהן סוריה, לבנון, עיראק ואיראן, ולחיות יחד בישראל; שיווק קרקעות בבעלותה של קרן קיימת לישראל ליהודים בלבד והצעות חדשות שהועלו לחילופי אדמות בין המדינה לקק"ל; עלייה בפעולות שמבצעת המדינה להריסת בתים בנגב, במאמץ לעקור ערבים בדווים אזרחי ישראל מאדמות אבותיהם וליישב אותם בכפייה במקומות אחרים; והמדיניות של ועדות הקבלה הפועלות במאות יישובים קהילתיים בישראל, שלמעשה אינן מאפשרות לפלסטינים אזרחי המדינה לבנות בתים ביישובים אלה, כמו גם ליהודים ממוצא מזרחי, זוגות חד-מיניים ואנשים בעלי מוגבלויות. עורכת הדין בשארה דיברה על "משטר ההפרדה" שמיישמת המדינה בהקצאת קרקעות ובמדיניות התכנון שלה ועו"ד ג'בארין העיר כי בין אזרחי ישראל הערבים לאזרחיה היהודים יש הפרדה תרבותית וכלכלית, גם בלי חומת הפרדה כמו זו שהוקמה בגדה המערבית.
עו"ד ג'בארין תיאר את העבודה של עדאלה על "החוקה הדמוקרטית" והסביר כמה חשוב להבטיח זכויות שוות לערבים אזרחי ישראל בתהליך הניסוח של החוקה הישראלית. הוא צייר קווים מקבילים בין המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה למאבק המשפטי המתנהל נגד אפליה ממוסדת בישראל.