בית המשפט העליון דן היום, חמישי 29.11.2007, בערעור שהגיש ארגון עדאלה בתחילת השבוע, בשמו של עו"ד אחמד ח'טיב, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום 14.11.07, לפיה נאסר על עוה"ד לפגוש את כלל האסירים הביטחוניים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים וזאת עד ליום 2.12.07 שעה 17:00, קרי למשך 19 ימים. הארכת מניעה זו מצטרפת למניעה קודמת בת 6 ימים.

בדיון ביקש השב"כ להציג בפני השופטים חומר חסוי בדלתיים סגורות. אחרי חזרת עורכי הדין של עדאלה ועו"ד אחמד ח'טיב, בית המשפט העליון המליץ למערערים למשוך את הערעור לאור החומר החסוי ולאור העובדה שהמניעה מסתיימת ב- 2 לדצמבר, ולאור ההתחייבות של המדינה לא לבקש להאריך את המניעה, בהעדר מידע חדש. עו"ד אחמד ח'טיב הסכים להצעת בית המשפט ומשך את הערעור.

בערעור טענה עו"ד פאטמה אלעג'ו מעדאלה, כי ההחלטה פוגעת בפרנסתו של עורך הדין, פוגעת בזכויות האסירים והעצורים לקוחותיו, פוגעת במקצוע עריכת הדין ובאינטרס הציבורי שבשמירה עליו.

מזה כשנתיים החל עו"ד ח'טיב לייצג אסירים ועצורים ביטחוניים מהשטחים הכבושים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים. ביום 6 בנובמבר 2007 הגיע עו"ד ח'טיב לבית סוהר איילון לבקר 8 אסירים לאחר תיאום מוקדם כנדרש. עם תחילת המפגש עם האסיר השני נכנס סוהר והודיע לעו"ד ח'טיב שהמפגש הסתיים וכי יש לו הוראות להוציא אותו מבית הסוהר. למחרת, הודיע שירות בתי הסוהר באמצעות לשכת היוהמ"ש כי "על סמך מידע המצוי בידי נציב בית הסוהר קיים חשש ממשי כי פגישתך עם מי מהאסירים הביטחוניים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחון בתי הסוהר או עבירת בתי סוהר הפוגעת פגיעה ממשתית במשמעת בתי הסוהר והעלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בתי הסוהר וניהולם", ולפיכך יש בכוונתו למנוע מעו"ד ח'טיב לפגוש מי מהאסירים הביטחוניים. מניעת המפגש הוארכה שוב ושוב, עד שהגישה המדינה בקשה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב להארכת מניעת פגישת אסיר עם עורך דין לתקופה נוספת של 21 ימים. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, ביקשה המדינה להציג במעמד צד אחד חומר חסוי מתוך חשש למקורות וחשיפתם. בית המשפט החליט לקבל את בקשת המדינה להארכת המניעה ואולם קיצר את התקופה עד ליום 2.12.07 בשעה 17:00, קרי למשך 19 ימים.

בית המשפט המחוזי קבע, כי "קיום של סדרות מרובות מפגשים עם קבוצת אסירים שמספרה גדול כל כך מעוררת כשלעצמה סימן שאלה בדבר טיבו של השרות המקצועי הניתן במפגש כזה".

עו"ד אלעג'ו טענה בערעור, כי הקביעה העולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מגבילה שלא כדין וללא כל היגיון את חופש הפעולה של עורך הדין בפעלו למילוי תפקידו כדין ובכך מגבילה שלא כדין את השירות המשפטי לו זכאי הלקוח. עוד טענה עו"ד אלעג'ו כי, ההחלטה פוגעת בזכותו של עוה"ד לחופש העיסוק בהיותה מונעת מבעדו להמשיך ולייצג את שולחיו כראוי ופוגעת בשמו הטוב הן במישור המקצועי והן במישור האישי.

עוד נטען בערעור, כי זכותם של עצורים ואסירים להיפגש עם עורכי דינם משמשת ערובה מרכזית לשמירה על זכויות חוקתיות נוספות, השמורות להם. חשיבותה של ביקורת חיצונית של עוה"ד מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר באסירים ביטחוניים אשר כידוע רובם המוחלט מוחזק בבתי הכלא בישראל ולא בתוך שטחי הגדה המערבית כמתחייב מהוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי, דבר שמגביל ומצמצם בצורה ניכרת את יכולת בני המשפחה, הקרובים וארגוני זכויות האדם הפועלים בשטח שם לבקר את האסירים ולעמוד על תנאי כליאתם ועל מימוש זכויותיהם המוגנות תחת המשפט הבינלאומי.

כמו כן, מקבוצת אסירים זו נמנע באופן קטגורי השימוש בטלפון. ההתכתבות מוגבלת ומתעכבת. כך שביקורים תדירים של עורכי דין הם הדרך היחידה לחשיפת המתרחש בין כותלי בתי הכלא לעולם החיצון לו ולצורך נקיטת הליכים משפטיים להבטחת זכויות האסירים בהם.

"הדרת רגליהם של עורכי הדין מלהיכנס לבתי הכלא, משמעה שימתם של האסירים והעצורים בתנאי בידוד מוחלט המנתק אותם ושלא כדין מהעולם החיצון", טענה עו"ד אלעג'ו, "בידודו של האסיר והעצור מכל קשר עם העולם החיצון עלול להגביר את הסיכון לחשיפתו לעינויים וליחס משפיל".

עוד נטען בערעור, כי בית המשפט המחוזי הניח בטעות כי חייהם של האסירים לקוחותיו של המערער נעצרו עם מאסרם. "הסברה שאסיר זה או אחר נזקק לייעוץ משפטי ו/או לייצוג משפטי בעניינים שאינם קשורים למאסרו (דוגמת חוזים, ענייני קניין, משפחה ועוד) הינה סבירה ברמת הסתברות גבוהה", נטען בערעור.

עו"ד אלעג'ו הוסיפה, כי על הראיות המבססות את החשד הקיים כנגד המערער להיות במשקל ועוצמה משכנעות, ברורות וחד משמעיות. שכן, רק רמה גבוהה זו של ראיות יש בכוחה להצדיק שלילת חירויות ומניעת פגישת עוה"ד עם שולחיו האסירים והעצורים. על כן, נתבקש בית המשפט לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהתיר לעו"ד ח'טיב להיפגש עם מי מלקוחותיו האסירים ו/או העצורים הביטחוניים ללא כל הפרעה מצד המדינה.

הערעור