ביום רביעי, 6 במאי 2009, דן בג"ץ בעתירה שהגיש עדאלה בשיתוף עם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (עזה) וארגון אל-חאק (הגדה המערבית). בעתירה, שהוגשה באפריל 2007 על ידי עורך דין מרואן דלאל, שהיה אז עורך דין בכיר בעדאלה, דרשו הארגונים לפתוח בחקירה פלילית בנוגע להרג האזרחים ולהרס הבתים הנרחב בשני מבצעים צבאיים ברצועת עזה: "קשת בענן" (24-18 במאי 2004) ומבצע "ימי תשובה" (30 בספטמבר-15 באוקטובר 2004 ).

במבצע "קשת בענן" נהרגו אזרחים רבים, ביניהם 17 ילדים, ונהרסו 167 בתים באזורי המגורים הצפופים באזור רפיח, בדרום רצועת עזה. בבתים שנהרסו התגוררו 379 משפחות, או 2,066 בני אדם. היעד העיקרי של המבצע, לדברי הצבא וממשלת ישראל, היה איתור מנהרות להברחת נשק לאורך ציר פילדלפי, המפריד בין רפיח לשטח המצרי.

במבצע "ימי תשובה", שבוצע בצפון הרצועה, בעיקר בבית חאנון, בבית להיה ובמחנה הפליטים ג'באליה, נהרגו אזרחים רבים, 27 מהם ילדים. באותו מבצע נהרסו 91 בתים, שבהם התגוררו 675 תושבים מ-143 משפחות. כן נגרם נזק כבד ל-101 בתים, שבהם גרים 833 תושבים. המבצע, לדברי הממשלה והצבא, נועד להפסיק את ירי רקטות הקסאם מצפון רצועת עזה לישראל .

עורך הדין ענר הלמן מפרקליטות המדינה טען בשם המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף היות שהיא כללית, בהתייחסה לשני מבצעים צבאיים רחבים, והיות שהיא הוגשה בשיהוי .

עורכי הדין חסן ג'בארין וארנה כהן מעדאלה טענו בדיון בשם העותרים, כי העתירה מתעדת באופן מקיף הפרות בוטות של אמנת ז'נבה הרביעית ומצביעה על קיום חשדות מבוססים לביצוע פשעי מלחמה. לכן המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי מחייבים לקיים חקירות פליליות כמבוקש בעתירה. עוד טענו עורכי הדין של עדאלה, כי ההרג וההרס המסיביים שביצע הצבא בעזה הם שהיו כוללים ולא הסעד של העתירה, המבקש פתיחת חקירה פלילית. כמו כן הם טענו, כי אין לדחות עתירה זו, העוסקת בסוגיה מובהקת של שלטון החוק, בטענה של שיהוי, במיוחד כאשר המדובר בחשד לעבירות מסוג של פשעי מלחמה שבהן אין כלל התיישנות, וכי למעשה המדינה היא זו המשתהה בניגוד למשפט הבינלאומי בפתיחת חקירה פלילית .

בדיון העירו חלק מהשופטים הערות פוליטיות, שאינן קשורות לעתירה. למשל, אחד השופטים שאל לזהות של אחד העותרים, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם – עזה ואף ביקש לדעת מהי עמדתו בעניינו של גלעד שליט. כמו כן, הם ביקרו במהלך הדיון את ההתייחסות המשפטית של העתירה לסוגיית סמכות השיפוט האוניברסלית, כלומר את האפשרות לפנות לערכאות זרות .

העתירה כוללת תיעוד רחב היקף, שנאסף מהאו"ם, מארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים וכן מהודעות פומביות של מפקדים וחיילים שהשתתפו במבצעים. אלה מבהירות כי מעשיהם של אנשי הצבא הישראלי ושל המנהיגים הפוליטיים שהיו מעורבים במבצעים הם בגדר עבירות פליליות לפי החוק הישראלי, כמו גם לפי המשפט הבינלאומי. ביניהן ראויים לציון דברים שאמר תת אלוף (מיל') שמואל זכאי, ששני המבצעים נוהלו תחת פיקודו הישיר, לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר. אלדר פירסם את דבריו של זכאי בספרו עזה כמוות. בספר, שפורסם ב-2005, ציטט אלדר את דבריו של זכאי על התכלית שמאחורי מבצע "קשת בענן": " מטרת המבצע כלל לא היתה למצוא מנהרות. אתה יודע איך עלה הרעיון הזה? ביום שישי אספתי את מפקדי היחידות לתדריך, ובדרך שמעתי ברדיו את דוברת צה"ל, שאמרה שהמטרה היא למצוא מנהרות. איך מנהרות? ככה מנהלים מבצע לאיתור מנהרות ?"

עדאלה טען כי המעשים שעשו קציני הצבא הישראלי וחייליו בשני המבצעים עולים כדי עבירות פליליות לפי החוק הישראלי והמשפט הבינלאומי, וכי האחראים למעשים אלה צריכים לעמוד לדין ולשאת באחריות. בשני המבצעים הצבא הישראלי ביצע מעשי הרג מכוונים וזרע הרס נרחב באופן שרירותי. מעשים אלה הם הפרות חמורות של סעיף 147 לאמנת ז'נבה הרביעית, ולפיכך הם נחשבים פשעי מלחמה. העותרים הדגישו שמפקדי הצבא והמנהיגים הפוליטיים נושאים באחריות ישירה להוראה לצאת לשני המבצעים ולפיקוח על מעשי הצבא.

מסמכים משפטיים