ארגון עדאלה הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת עתירה נגד החלטת שירות בתי הסוהר (שב"ס) לאסור באופן מוחלט על הכנסת ספרים לבתי הכלא. עו"ד עביר בכר מעדאלה הגישה את העתירה ביום שני, 18 במאי 2009, בשם העמותה למען האסירים הפוליטיים, הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה והאסיר הפוליטי וליד דקה.

לאחרונה החליט שב"ס לנקוט מדיניות חדשה, שלפיה נאסר על כל האסירים, הפליליים והפוליטיים כאחד, לקבל ספרים ממשפחותיהם בביקורים בכלא. מדיניות זו מגבילה במידה רבה את חופש הבחירה של האסיר בנוגע לספרים שברצונו לקרוא, משום שהספרים היחידים הנגישים לאסירים הם אלה המצויים בספריית הכלא או במרכז המכירה שבכלא. ראוי לציין כי שב"ס מונע מכלואים המסווגים כאסירים "ביטחוניים" להשתמש בספריית הכלא וכי מעולם לא קנה להם אף לא ספר אחד. את כל הספרים שברשותם קיבלו אסירים אלה ממשפחותיהם, כשאלה באו לביקורים, או דרך הצלב האדום. שב"ס אוסר על האסירים ה"ביטחוניים" להשתתף בתוכנית חינוכית כלשהי המתקיימת בכלא, ולכן להחלטה למנוע הכנסת ספרים המיועדים להם יש מבחינתם משמעות רבה יותר מאשר לכל אסיר אחר.

מתצהיר שמסר האסיר דקה, היושב בכלא מאז 1986 ומרצה עונש של מאסר עולם, אשר צורף לעתירה, אפשר ללמוד על מידת החשיבות של הספרים בחיי האסירים בבתי הכלא. לספרים יש משמעות רבה במיוחד לאסירים הפלסטינים, משום שבמקרים רבים הספרים הם ערוץ התקשורת היחיד שלהם עם העולם שמחוץ לכלא, עקב ההגבלות המוטלות על ביקורי המשפחות והאיסור להשתמש בטלפון. האסיר דקה תיאר את תחושותיו לנוכח האיסור על הכנסת ספרים לכלא במלים אלה:

"מניעת הכנסת ספרים עבורי משמעה בידודי המוחלט. זה כמו להטיל עלי עונש מוות. קריאה עבורי זה האוויר שאני נושם. זו הדרך היחידה שמעניקה לי תחושת ביטחון, תקווה ואפשרות להתמודד עם מאסרי. אינני רוצה להיות איש המערות. ספר זה החיבור שלי עם העולם החיצוני, עם המודרניזציה, עם הקדמה, עם הפיתוח והשיפור בעולם. אין לי דרך אחרת להיות בקשר עם העולם החיצוני ועם המתרחש מחוץ לכלא".

עו"ד בכר טענה בעתירה, כי לספרים שמשפחות האסירים מביאות להם בביקורים יש חשיבות רבה ללימודים האקדמיים של האסירים. לדוגמה, וליד דקה נמצא כיום בשלבים האחרונים של הלימודים לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. יש מאות אסירים פוליטיים שלומדים בהתכתבות במוסדות להשכלה גבוהה.

העתירה הפריכה את טענתו של שב"ס, כי מאחורי ההחלטה לאסור הכנסת ספרים לבתי הכלא עומד מניע ביטחוני, משום שהספרים עוברים בידוק ביטחוני מדוקדק. גם תוכנם של הספרים נבדק, כדי לוודא שבתוכם לא מוברחים אל הכלא דברים אסורים ושאין בתוכנם עמדות שאסור – לפי שלטונות הכלא – שאסירים ייחשפו להן.

עו"ד בכר הוסיפה כי החלטה זו פוגעת בזכויות החוקתיות של האסירים, כמו הזכות לחירות רוחנית, הזכות לכבוד והזכות לחינוך ובמיוחד הזכות לחופש ביטוי. הזכות לחופש ביטוי נחשבת אחת הזכויות החוקתיות החשובות ביותר. זכות זו מאפשרת לאדם להביע את דעתו באוזני אחרים ולהיחשף לעמדתם, בין אם בעל פה ובין אם באמצעות פרסומים כתובים. לפי תפיסה זו, אפשר לפגוע בחופש הביטוי רק אם קיימת ודאות קרובה שהדעה המובעת תסכן את שלום הציבור ותאיים על הסדר והמשמעת בתוך הכלא.

מסמכים משפטיים