ב-8 במאי 2008 קיים ועד העקורים את תהלוכת השיבה על אדמות הכפר העקור ספוריה. בתהלוכה השתתפו כחמישה עשר אלף איש, ובהם נשים וגברים, קשישים וילדים. כמו באחת עשרה הפעמים הקודמות, תהלוכת השיבה התקיימה בסדר מופתי ובהתאם לרישיון שניתן למארגנים על ידי המשטרה. עם זאת, בעוד שהמארגנים נענו לבקשת המשטרה והרחיקו את מסלול התהלוכה מהכביש הראשי, המשטרה אפשרה לפעילי ימין להפגין לצד הכביש.
לאחר סיום התהלוכה, בעת שמשתתפיה היו בדרכם למכוניות, החלה ההתקפה האלימה של המשטרה. הדבר התרחש בשעה שמקצת ממשתתפי התהלוכה ביקשו להגיע אל מכוניותיהם אשר חנו לצד כביש שפרעם-נצרת ונתקלו בקריאות מתגרות מצד פעילי הימין שהפגינו מעברו השני של הכביש. משתתפי התהלוכה החלו לקרוא סיסמאות מחאה ואז, כאשר לבקשת חברי כנסת ופעילים פוליטיים אחרים החלו ללכת מהמקום לעבר המכוניות, התנפלו עליהם שוטרי יס"ם תוך שהם דוחפים אותם באלימות רבה אל מעבר למעקה שבשולי הכביש. סמוך לאחר מכן השוטרים החלו בירי מסיבי של גז מדמיע ובהטלת רימוני הלם לעבר משתתפי התהלוכה, ובכלל זה אל מי שהיו במרחק רב ביותר מהכביש הראשי. לאחר מכן ובתגובה לאלימות הקשה הושלכו כמה אבנים לעבר השוטרים. יודגש גם, כי השוטרים רדפו אחר צלמים שתיעדו את האלימות המשטרתית הקשה, הכו אותם ועצרו את מקצתם.
כל שנים עשר העצורים שנעצרו בהקשר לתהלוכת השיבה בספוריה שוחררו מהמעצר:
ארבעה מהעצורים שוחררו ביום ששי 9 במאי 2008, על פי החלטת שופט בית משפט השלום בנצרת אחסאן כנעאן. המשטרה ייחסה להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, תקיפת שוטר בנשק חם/קר, חבלה במזיד ברכב והתפרעות שסופה נזק, ואולם השופט הורה על שחרורם לאחר שקיבל את עמדת ההגנה שלפיה לטענות המשטרה נגדם אין כל בסיס. הדבר היה לאחר שהשופט כנעאן קיבל, למרות התנגדות המשטרה, את בקשת צוות ההגנה להציג לבית המשפט במעמד צד אחד סרט וידיאו של האירועים, שבו תועדו שוטרים בועטים בפניו ובגבו של אחד העצורים כשהוא יושב על הקרקע מוקף בשוטרים ואת המרדף שניהלו השוטרים אחר אדם שצילם את האלימות הקשה. צוות ההגנה נימק את הבקשה בכך שהצגת סרט הווידיאו לבית המשפט חיונית לצורך ההגנה על זכותם החוקתית של העצורים לחירות, בעוד שאי חשיפתו למשטרה מוגנת על ידי זכותם החוקתית של העצורים שלא לעשות מעשה שיש בו כדי להוות הפללה עצמית. בעקבות הצפייה בסרט קבע השופט, כי הוא מפריך את גרסת המשטרה בדבר נסיבות המעצר. עצור נוסף, אשר נעצר ביום שני 12 במאי 2008 ומעצרו הוארך לבקשת המשטרה על ידי השופטת רוטפלד-האפט בחמישה ימים, שוחרר ב-14 במאי 2008 על ידי המשטרה קודם לשמיעת ערר שהוגש על ההחלטה להאריך את מעצרו.
ארבעה מהעצורים אשר נעצרו ביום 8 במאי 2008 ומעצרם הוארך שלוש פעמים על בסיס הצהרת המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת הקושרת אותם לעבירות המיוחסות להם לצורך הארכת המעצר, שוחררו ביום חמישי 15 במאי 2008 בשעות הערב. המשטרה הורתה על שחרורם יום לפני המועד שנקבע לשמיעת הערר על הארכת מעצרם של שניים מהעצורים, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת על ידי עו"ד ארנה כהן מעדאלה, בשיתוף עם עורכי הדין וקים וקים ופהים דאוד, ויום קודם למועד שבו היתה אמורה המשטרה, על פי הצהרתה בפני בית משפט השלום בנצרת ביום רביעי 14 במאי 2008, להגיש כתבי אישום נגד שני העצורים האחרים. אדם נוסף שהוזמן לחקירה במשטרת נצרת, נעצר ביום רביעי 14 במאי 2008 לאחר שהגיע לתחנת המשטרה ושוחרר באותו היום.
ביום ראשון 18 במאי 2008 שחררה משטרת נצרת שני עצורים נוספים, שנעצרו באותו הבוקר ללא צו מעצר, לאחר שעו"ד ארנה כהן פנתה אל המשטרה והזהירה כי מעצרם של השניים הינו בלתי חוקי בעליל וכי באם לא ישוחררו לאלתר תיעשה פנייה מיידית לבית המשפט.
צוות משותף של עדאלה והאגודה הערבית לזכויות האדם עוסק מאז האירועים באיסוף של עדויות וראיות לצורך נקיטת הליכים משפטיים נגד קציני המשטרה שהורו לתקוף את משתתפי תהלוכת השיבה ונגד השוטרים שתקפו את משתתפי התהלוכה בירי מסיבי של גז מדמיע, השליכו לעברם רימוני הלם והכו בהם באלות ובבעיטות.
מהתיעוד הרב שנאסף עד כה עולה בבירור, שהתנהגות המשטרה הפרה את החוק, כי לאלימות הקשה שננקטה על ידי השוטרים לא היתה כל הצדקה, כי השוטרים ניסו למנוע את תיעוד האלימות המשטרתית ותקפו צלמים וכן מי שסברו שצילם את האירועים. עוד עולה מהעדויות שנאספו, שהמשטרה הפרה באופן חמור את זכויות העצורים ופעלה באופן המנוגד בעליל להוראות החוק. בכלל זה היא ביצעה מעצרים באופן בלתי חוקי, מנעה מהעצורים טיפול רפואי והחזיקה את העצורים בתנאים בלתי אנושיים על מנת לשבור את רוחם.
מסמכים רלוונטיים: