ביום שלישי, 6 במאי 2008, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה של ארגון עדאלה, המבקשת לבטל את חוק האזרחות, שבו הורה בג"ץ למדינה להסביר מדוע לא יצהיר בית המשפט על בטלותו של חוק האזרחות. על המדינה להגיש את תשובתה בתוך 60 יום.
בג"ץ, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דן ביום שני, 5 במאי 2008, בעתירה שהגיש עדאלה נגד שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון מס' 2) ולהחיל את נוהל ההתאזרחות המדורג הנהוג בישראל באופן שווה על כל בן זוג זר הנישא לאזרח ישראלי. העתירה הוגשה בשמן של שתי משפחות ערביות. בינואר השנה הרחיב בית המשפט את ההרכב שידון בעתירה לשבעה שופטים.
עדאלה הגיש את העתירה במאי 2007. העתירה היא נגד החוק האוסר על אזרחי ישראל לקיים חיי משפחה במדינה, אם בני/ות זוגם/ן הם/ן פלסטינים תושבי השטחים הכבושים או שמוצאם איראני, עיראקי, סורי או לבנוני. האיסור לקיים חיי משפחה חל גם על כל מי שבמקום מושבו או במקום מגוריו מתנהלת פעילות המסכנת את ביטחון המדינה או ביטחון אזרחיה, לפי חוות דעתם של גורמי ביטחון.
עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה טענו בעתירה, כי חוק האזרחות (תיקון מס' 2) יוצר שלושה מסלולים הייררכיים להתאזרחות במדינת ישראל: הראשון, בדרגה העליונה של הסולם ההייררכי, הוא ליהודים; המסלול השני הוא לזרים (לא יהודים ולא ערבים), שעליהם חלים ההליך המדורג והחלטות ממשלתיות שונות והוא נמצא בדרגה האמצעית של ההייררכיה; המסלול השלישי, הנמצא בתחתית ההייררכיה, הוא לאזרחים הערבים. "יצירתם של שלושה מסלולים אתניים אלה כתוצאה מחוק האזרחות (תיקון מס' 2), מנוגדת לעקרון השוויון בין כלל האזרחים והתושבים ואף סותרת את פסיקת בית המשפט העליון אשר קבעה, כי בענייני פנים מסלולי ההתאזרחות יהיו שווים", נטען בעתירה.
עוד טען עדאלה, כי חוק זה הוא בלתי חוקתי מכיוון שהוא שולל את כניסתם של בני אדם שיש להם זיקה ממשית ולגיטימית לחלק מאזרחי המדינה על בסיס שייכותם האתנית. בכך הוא פוגע בזכות החוקתית לכבוד הן של בני אדם אלה והן של האזרחים שיש להם זיקה ממשית ולגיטימית עמם. בנוסף נטען, כי החוק פוגע בזכויותיהם החוקתיות של האזרחים הערבים לשוויון ולחיי משפחה על בסיס שייכותו/ה האתנית של בן/ת הזוג. עוד נטען, כי החוק פוגע בחירות ובאוטונומיה האישית של האזרח לבחור את בן/ת זוגו ולקיים עמו/ה חיי משפחה ללא הגבלות שרירותיות כלשהן.
בג"ץ אישר ב-14 במאי 2006 את חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק כהוראת שעה באוגוסט 2003, ודחה את העתירות שהוגשו לביטולו. עם זאת, קביעותיהם של רוב השופטים בפסק הדין, ובהן עמדותיהם של שופטי המיעוט, מורות כי התיקון הראשון של חוק האזרחות אינו חוקתי. "אולם, בחקיקת חוק האזרחות (תיקון מס' 2), לא כיבד המחוקק את קביעותיהם של רוב השופטים ואף ראה בתוצאת פס"ד עדאלה כמאשרת את המשך הפגיעה, בבחינת מדרון חלקלק", נטען בעתירה.
מסמכים רלוונטיים: