ועדת האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים, המחלקה למידע, חדשות ותקשורת, 18 מאי 2007ועדת האו"ם לארגונים ללא מטרות רווח דחתה ב-18 במאי 2007 את בקשתה של קרן קיימת – ארצות הברית לקבל מעמד של גוף מייעץ בוועדה לעניינים כלכליים וחברתיים באו"ם. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה תומכים, מול שבעה מתנגדים ושלושה נמנעים.
מעמד של גוף מייעץ לאו"ם מאפשר לארגון להפיץ גילויי דעת ולהשתתף בכנסים בינלאומיים רלוונטיים לתחום עיסוקו שמכנס האו"ם ובפגישות של הגופים המכינים כנסים אלה. בוועדה לארגונים ללא מטרות רווח יש 19 מדינות חברות. הוועדה מוסמכת להחליט אם להעניק לארגון מעמד של גוף מייעץ או לא. מעל ל-2,700 ארגונים ברחבי העולם קיבלו מעמד כזה.
שמונה המדינות שהצביעו נגד הענקת המעמד לקרן קיימת-ארה"ב היו בורונדי, סין, קובה, מצרים, רוסיה, קטר וסודאן; שבע המדינות שתמכו בהענקת המעמד היו קולומביה, ישראל, פרו, רומניה, טורקיה, בריטניה וארה"ב; שלוש המדינות שנמנעו בהצבעה היו אנגליה, הודו ופקיסטאן.
קרן קיימת-ארה"ב עשתה מאמצי שתדלנות רבים כדי לקבל מעמד של גוף מייעץ בוועדת האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים. בין השאר מסרה לוועדה מכתבי תמיכה מחברי קונגרס רבי השפעה כמו הילרי קלינטון. למרות זאת, נציגי המדינות ומשלחת הבקרה של האו"ם בפלסטין הביעו דאגה לנוכח הקשרים בין קרן קיימת-ארה"ב לקק"ל, גוף המנהל פעולות פיתוח מקרקעין ופעילות התיישבותית בשטחים הכבושים. בעוד ש קרן קיימת-ארה"ב הודיעה לוועדה כי היא גוף עצמאי המעורב רק בענייני מים, סביבה ומיזמי פיתוח במזרח התיכון, נציגי המדינות החברות בוועדה הבהירו כי אין ביכולתם להבחין בין הפעילויות של קרן קיימת-ארה"ב לאלה של קק"ל. נימוק עיקרי נוסף לדחיית הבקשה היה שפעילותה של קק"ל מפירה את עקרונות מגילת האו"ם, אשר שמים דגש על כיבוד זכויות האדם ועקרון השוויון.
עדאלה ושותפיו, ארגון Habitat International Coalition ובאדיל, מרכז מידע לתושבות פלסטינית ולזכויות פליטים, עקבו מקרוב אחרי ההתפתחויות בוועדת הארגונים ללא מטרות רווח. ארגוני זכויות אדם היו מעורבים בפעילות משפטית נמרצת בגופי זכויות אדם השייכים לאו"ם, שנועדה לדחוף את ישראל להפסיק את הפרקטיקות של הקצאת קרקעות בלתי שוויונית, הממומשות באמצעות גופים כמו קק"ל השולטת ב-13% מכלל מקרקעי ישראל ומפעילה אותם לטובתם הבלעדית של היהודים במדינה.
כך אומרת קק"ל עצמה, במסמך משפטי: "מקרקעי ישראל אינם מקרקעי המדינה קק"ל לבדה הינה הבעלים של אדמותיה הבעלות של קק"ל באדמות קק"ל הינה בעלות מלאה פרטית, ונפרדת מן המדינה. קק"ל רכשה את כל האדמות המצויות בבעלותה מידי בעליהן הקודמים באמצעות כספים שנתרמו מעם רבבות היהודים ברחבי העולם, שאספו פרוטה לפרוטה, על מנת שכספים אלו ישמשו לרכישת קרקע בארץ ישראל, החזקתה והכשרתה עבור העם היהודי. נאמנותה של קק"ל אינה נתונה, ולא יכול שתהא נתונה, לציבור הישראלי כולו. נאמנותה של קק"ל שמורה לעם היהודי לבדו – למענו היא נוסדה ולמענו היא פועלת."
(תשובת קק"ל לעתירה שהגיש מרכז עדאלה לבג"ץ, דצמבר 2004. בג"ץ 9205/04).
ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD) כתבה בהערותיה המסכמות ממארס 2007, כי היא מפצירה בישראל להבטיח שקק"ל, ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית "יכפיפו את עצמן לעקרון אי האפליה בביצוע תפקידיהן".
קישורים:
ועדת האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים, המחלקה למידע, חדשות ותקשורת, 18 מאי 2007
