היועץ המשפטי לממשלה שיגר ביום ראשון, 20 במאי 2007, מכתב תגובה לעדאלה בעניין הצהרותיו של שירות הביטחון הכללי (השב"כ) במכתב ששלח למר עלא חליחל, עורך עיתון פסל אלמקאל. מכתבו של השב"כ למר חליחל התייחס למסמכים הפוליטיים והמשפטיים שפירסמו גופים ערביים, שקראו, בין היתר, לשינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל. במכתב השב"כ נטען, בין היתר, כי "בתוקף אחריותו זו, נדרש השב"כ לסכל פעילות חתרנית של גורמים המעוניינים לפגוע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אף אם פעולתם מתבצעת באמצעות כלים אותם מעמידה הדמוקרטיה".
היועץ המשפטי לממשלה צירף למכתבו את תגובתו של ראש השב"כ, יובל דיסקין, וציין כי "מכתבו של ראש השב"כ נערך בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו, והעמדה המפורטת בו מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה". היועץ המשפטי הבהיר והדגיש, כי "ככלל, במקרים רגישים בתחום הנדון נערכות פעולות השב"כ תוך תיאום והתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפטית".
במכתב פורטו תפקידיו של השב"כ, סמכויותיו ודרכי הפעולה שהוא רשאי לנקוט אל מול "החתרנות המכוונת נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". במכתב הובהר, כי בגדר "חתרנות" עשויה להיכלל גם חתירה לשינוי ערכי היסוד של המדינה תוך ביטול אופייה הדמוקרטי או אופייה היהודי כחתירה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.
במכתב נטען, כי יש שלוש דרכי פעולה במקרים האלה: "כלים מחקריים – איסוף ממקורות גלויים בלבד וניתוח על פי מקורות אלה; כלים איסופיים – באמצעות שימוש בכלי איסוף הפוגעים בפרטיות כמו האזנות סתר וכו' וכלי סיכול ואכיפה – כמו מעצר, חיפוש, חקירה וכו'".
עוד נטען, כי כאשר מדובר בפעילות גלויה ופומבית, השב"כ ינקוט דרך של ריסון ולא יפעיל בעניין זה כלים איסופיים. "אולם לעומת זאת, כאשר יש בסיס לחשד כי מתקיימת פעילות בעלת מימדים חתרניים שלה מאפיינים חשאיים – פעילות כזו עשויה להצדיק שימוש גם בכלים איסופיים, כגון האזנות סתר וכו', וזאת במטרה לחשוף את המסתתר מאחורי פעילות כזו ועל מנת להבטיח שאין בה הסתרה של פעילות שלא בהתאם לחוק".דיסקין סיכם את מכתבו: "קיימת לגיטימציה לשימוש בכלים איסופיים אם יש בסיס לחשד כי הגוף פועל בדרכים חשאיות או אם פעילותו עלולה להוות בסיס לפעילות בלתי חוקית. פעילות בלתי חוקית מצדיקה, כמובן, גם ביצוע פעולות שיבוש וסיכול כמו מעצר וחקירה".
בתגובה לדברים הנ"ל טען ארגון עדאלה, כי היועץ המשפטי לממשלה לא ראה לנכון לגנות את הצהרותיו של ראש השב"כ, שלפיהן הערבים מהווים "סכנה אסטרטיגית". מוזר מאוד שהיועץ המשפטי רואה בהצהרותיו הנ"ל של גוף שלטוני (השב"כ) שיש לו השפעה גדולה על זכויות האדם, הצהרות הנופלות בגדר חופש ביטוי לגיטימי. כמו כן, מתברר מהמכתב שהיועץ המשפטי נותן אור ירוק לשב"כ לעקוב אחרי הפעילות של הערבים, גם אם אין לפעילות הזו שום קשר לביטחון המדינה. הדבר מחזק את התפיסה הממסדית, שלפיה האזרחים הערבים הם נושא למעקב ביטחוני וטמונה בהם סכנה ביטחונית פוטנציאלית.
עדאלה בודק אפשרות לפנות לבג"ץ ולחייב את היועץ המשפטי להוציא הנחיות ברורות וחד משמעיות, האוסרות על השב"כ להתערב בחייהם הפוליטיים של האזרחים במדינה.
בחודש מרס פנה עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בגין חשד לביצוע עבירה פלילית כאמור בסעיף 144 לחוק העונשין בכל הקשור לפרסומים המסיתים שהתפרסמו בעקבות הדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה על המסמכים הערביים, לרבות חקירת המעורבות של השב"כ; היועץ המשפטי גם התבקש להוציא הנחיות ברורות וכתובות המבהירות את המותר והאסור על פי החוק, כדי למנוע את מעורבותו העתידית של השב"כ בנושאים דומים.
בחודש מרס פירסמו אמצעי התקשורת ידיעות על דיון מיוחד שהתקיים בלשכתו של ראש הממשלה, שבו התריע ראש השב"כ מפני "הקצנה מסוכנת של ערביי ישראל". לפי הדיווחים, ראש השב"כ טען בדיון זה כי "הקצנת אזרחי ישראל הערבים היא סכנה אסטרטגית לקיום המדינה". מדיווחי התקשורת התברר כי ה"אזהרות וההתרעות" שהשמיע ראש השב"כ בדיון הנ"ל, באו בעקבות המסמכים הפוליטיים והמשפטיים שחיברו גופים ערבים, אשר התייחסו, בין היתר, לשינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל.
במכתב תגובה ששיגר עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה, בעקבות המכתב ששלח השב"כ לעורך העיתון פסל אלמקאל, הודגש כי "המסמכים הערביים, שנכתבו על ידי גופים פוליטיים וארגוני זכויות אדם, לא רק שלא נעשו בסתר, ולא רק שהם גלויים ומטרתם הפומבית והמוצהרת היא להביא לשינוי במבנה החוקתי של מדינת ישראל, אלא הם חלק מזכותם הלגיטימית של האזרחים הערבים לפעול באמצעים חוקיים למען שינוי מצבם במדינת ישראל". עוד נטען במכתב, כי מעורבות זו של השב"כ מנוגדת לסמכויות שהוענקו לו בחקיקה הראשית, שכן חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, מונה באופן מפורש את הסמכויות של השב"כ, שעיקרן היא סמכות לשמור על ביטחון המדינה "מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה".
ארגון עדאלה הדגיש, כי מעורבותו של השב"כ בנושא המסמכים עומדת בניגוד גמור לעקרון שלטון החוק. "מדובר בפעילות לגיטימית וחוקית, אשר נופלת בגדר חופש הביטוי הפוליטי וחופש ההתאגדות".
עדאלה הטעים גם, כי הפעילות הבלתי חוקית והסוטה מלשון החוק של השב"כ מנוגדת לערכי הדמוקרטיה. סטייתו של השב"כ מסמכותו במקרה הזה היא חמורה ביותר, שכן היא לא רק פוגעת בשלטון החוק אלא אף מגבירה את ההסתה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. התיוג של פעילותם הפוליטית והמשפטית של האזרחים הערבים כעניין ביטחוני, מוסיף להגברת השנאה נגד האזרחים הערבים ויש בו ניסיון להפיץ הפחדה - הן בקרב האוכלוסייה הערבית מפני פעילות לגיטימית מטעם חבריה והן בקרב האוכלוסייה היהודית מפני האזרחים הערבים.