ארגון עדאלה הגיש ב-29 במאי 2007 סיכומים לבית המשפט העליון בהם ביקש מבית המשפט העליון להורות על דחיית הערעור שהגישה אוניברסיטת חיפה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שניתן ביום 17.8.06, וקבע, כי הכללת קריטריון השירות הצבאי בתהליך חלוקת המעונות באוניברסיטת חיפה מפלה את הסטודנטים הערבים על רקע לאומי, והורה לאוניברסיטה להשמיטו.
בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו, כי אופן השימוש בקריטריון זה על ידי האוניברסיטה מפלה את הסטודנטים הערבים על רקע לאום, ראשית מכיוון שתוצאת השימוש בקריטריון השירות הצבאי היא הדרת הסטודנטים הערבים ופגיעה בסיכוייהם להתמודד בהליך הקבלה למעונות על בסיס שוויוני, שכן, כל הסטודנטים ששירתו בצבא, שמרביתם יהודים, יזכו בכ-35% מסך הניקוד המזכה אותם במעונות, ואילו הסטודנטים שלא שירתו בצבא, שמרביתם ערבים, לא יזכו באותו ניקוד. שנית קבע בית המשפט המחוזי, כי לאור התוצאה של השימוש בקריטריון השירות הצבאי - פגיעה בזכות יסוד - הוא חייב להישען על חקיקה ראשית העומדת בתנאי מבחן המידתיות.
עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה טענה בסיכומים, כי עמדתה המשפטית של האוניברסיטה היא אדישה ביותר לאפקט החברתי והכלכלי שהשימוש בקריטריון הנדון מוביל אליו, ולפגיעה בערך השוויון על בסיס לאום. עוד נטען בסיכומים, כי חוק קליטת חיילים משוחררים משנת 1994 קבע את סל ההטבות הכלכליות והחברתיות המגיעות לחיילים משוחררים תוך הגבלת תקופת הזכאות לחמש שנים מיום השחרור: סיוע בשכר לימודים וסיוע לדיור. "החריגה מהסדר חקיקתי זה תוביל למצב מפלה על רקע לאום בניגוד לעקרונות החוקתיים", נטען.
אוניברסיטת חיפה טענה בפני בית המשפט המחוזי, כי אין היא טוענת שהשימוש בקריטריון השירות הצבאי נעשה מתוך שיקול ערכי - תמיכה במי שתרם למדינה, אלא השיקולים העומדים בפניה הינם שיקולים כלכליים בלבד. למרות זאת, העלתה האוניברסיטה את הטענה הזאת בפני בית המשפט העליון. עו"ד זהר הדגישה, כי אוניברסיטת חיפה מנועה על פי חוק מהעלאת טענות כלשהן אודות השיקול הערכי העומד מאחורי השימוש בשירות הצבאי. עוד טענה עו"ד זהר, כי עמדתה של האוניברסיטה תפתח פתח רחב למדרון חלקלק המצדיק את השימוש בקריטריון השירות הצבאי במקרים רבים אחרים אשר ביכולתם להפוך את הקריטריון הזה כמכשיר להרחבת הפערים הכלכליים והחברתיים בין שתי קבוצות הלאום.
במהלך שנת הלימודים תשס"ו, ניהלה האוניברסיטה מעונות המספקים מענה לכ-1,114 סטודנטים. מכלל המעונות הנ"ל, עמדו לחלוקה 517 מעונות בלבד, אשר ניתנה לגביהם אפשרות הגשת בקשת מועמדות לקבלה לפי הקריטריונים המפורטים בתקנון המעונות. בשנת הלימודים תשס"ו, בה הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי, עמדה דרישת הסף המינימלית, אשר זיכתה את המועמד/ת בקבלת מעון, על 61 נקודות, כאשר הניקוד המקסימלי שניתן היה לצבור עמד על 168 נקודות. מתוך הניקוד המקסימלי הנ"ל, 20 נקודות הוענקו למי ששירת בצבא. "מכאן", טענה עו"ד זהר, "מי ששירת בצבא צבר בשל שירותו הצבאי כ-35% מסך הניקוד המינימלי הנדרש לצורך הקבלה למעונות".
בסיכומים נטען, כי מרבית בנות ובני המיעוט הערבי פטורים מלשרת בצבא, ועל כן, במבחן התוצאה יהיה המיעוט הערבי מופלה על רקע לאום, וזאת מכיוון נקודת הזינוק של הסטודנט הערבי, שלא שירת בצבא היא אפס, בעוד שנקודת הזינוק של סטודנט ששירת בצבא היא לכל הפחות 20 נקודות. למועמד בעל הכנסה נמוכה לנפש, ניתנים 25 נקודות עבור קריטריון זה. "האבסורד בחלוקה מחמיר כשאותו משקל כבד ניתן לקריטריון שאינו רלוונטי כלל ועיקר לתכלית הכלכלית של חלוקת המעונות", נטען בסיכומים.
"אם כל המועמדים מתקבלים על בסיס מעמד כלכלי נחות יחסית לשאר המועמדים, אזי אחוז הסטודנטים הערבים אמור להיות הרבה יותר גבוה מאחוז המתקבלים בפועל העומד על 35%, שכן, מעמדם הכלכלי של הערבים בכלל, הוא מהירודים ביותר מקרב האוכלוסייה". מכאן, לאור אחוז הסטודנטים הערבים, יישום נכון של התכלית הכלכלית העומדת מאחורי חלוקת מעונות לסטודנטים היה אמור להניב תוצאה אחרת לפיה מספר הסטודנטים הערבים גבוה בהרבה מאלה המתקבלים היום (35%). גם בית משפט המחוזי התייחס לכך וקבע, "אם המבחן הינו מצב כלכלי, אך טבעי הוא שמספרם של בני המיעוט הערבי הזכאים למעונות בשל מצב כלכלי יהיה גדול."
לאחר שסירב בית המשפט המחוזי את בקשת אוניברסיטת חיפה לעכב את ביצוע פסק הדין עד מתן החלטה בערעור שהוגש לעליון, הגישה אוניברסיטת חיפה בקשה שנייה לבית המשפט העליון, שהורה ב- 10 באפריל 2007, על עיכוב פסק הדין, ואפשר למעשה לאוניברסיטת חיפה להמשיך ולהשתמש בקריטריון השירות הצבאי בקבלת מועמדים למעונות האוניברסיטה עד מתן החלטה בערעור.
ע"א 8695/06, אוניברסיטת חיפה נגד נעאמנה ואח'
