האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה הגישו הבוקר לבג"ץ את חוות דעתם, כידידי בית המשפט, במסגרת הדיון בעתירתם של חברי הפרלמנט הפלסטיני, תושבי ירושלים המזרחית, נגד שלילת תושבותם בישראל. הארגונים מדגישים בחוות דעתם, כי החלטתו של שר הפנים לשלול את תושבותם של חברי הפרלמנט פוגעת בזכויותיהם באופן אנוש, וכי חוק הכניסה לישראל אינו מעניק לשר סמכות לשלול תושבות קבע מן הטעם של "הפרת אמונים" או מן הטעם של חברות בפרלמנט זר. עוד מבהירים הארגונים, כי תושבותם של הפלסטינים החיים בירושלים המזרחית הינה בעלת מעמד מיוחד, אשר שונה במהותו ממעמד של מהגרים. את חוות הדעת העקרונית כתבו במשותף עוה"ד עודד פלר ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד חסן ג'בארין מעדאלה.
חוות הדעת מוגשת לאחר שבחודש דצמבר האחרון קיבל בג"ץ את בקשתם של עדאלה ושל האגודה לזכויות האזרח להצטרף לדיון במעמד של "ידידי בית המשפט" בשל השאלות העקרוניות, שמעלה הפרקטיקה הקיצונית של ביטול מעמדם של אזרחים ושל תושבים על רקע של "הפרת אמונים". שאלות אלה טרם נדונו בבתי המשפט בישראל, ועל כן ביקשו הארגונים להביא בפני בג"ץ את עמדתם העקרונית, המתנגדת לשלילת מעמד, בשל הפגיעות החמורות בזכויות יסוד, הנגרמות בעטיה. כן ביקשו שני הארגונים להציג בפני השופטים את מורכבותה המיוחדת של הסוגיה, ככל שהדבר נוגע לשלילת מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית בכלל, ושל תושבי ירושלים המזרחית, שנבחרו בבחירות לפרלמנט הפלסטיני, בפרט.
החלטת שר הפנים, נכתב בחוות הדעת, פוגעת בזכותם החוקתית של חברי הפרלמנט להישאר ולהמשיך לחיות במקום מושבם ובמולדתם ללא סכנת גירוש. גירושו של אדם ממקום מושבו הקבוע, פוגע בזכויותיו החוקתיות: כבודו, חירותו האישית וקניינו. כן פוגעת החלטת השר בזכותם של חברי הפרלמנט, כמו גם בזכויות בני משפחתם, לחיי משפחה: להמשיך ולחיות יחד בירושלים המזרחית ללא סכנת פירוד. התושבות של הפלסטינים בירושלים המזרחית, שבים ומדגישים עורכי הדין, הינה בעיקרה תושבות מכוח לידה, אשר שונה היא במהותה מהסוגים האחרים של רישיונות הישיבה, המוענקים למהגרים. תושבי ירושלים המזרחית, מובהר בחוות הדעת, לא נכנסו מעולם לישראל ולא רכשו בה מעמד כמהגרים. משום כך, מעמדם לא הותנה מעולם בתנאים כלשהם, ואין הצדקה לביטולו. בחוות הדעת מציינים הארגונים, כי מדובר במעמד מורכב במיוחד, שכן ירושלים המזרחית היא שטח כבוש על פי המשפט הבינלאומי, ותושבי ירושלים המזרחית הם תושבים מוגנים. זאת ועוד, מדינת ישראל הכירה - החל בהסכמי אוסלו - בכך, שתושביה הפלסטינים של העיר המזרחית הם חלק מן העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה, ומשום כך גם איפשרה להם לבחור ולהיבחר בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ובבחירה של יושב ראש הרשות. רק לאחר שהעותרים נבחרו, ומשום שתוצאות הבחירות אינן לרוחה של ממשלת ישראל, הוחלט על שלילת מעמדם, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם.
שלילת תושבות מטעם של "הפרת אמונים", נכתב בחוות הדעת, היא סמכות קיצונית וגורפת, שאינה עומדת במבחן המידתיות. שלילת מעמד מטעם זה היא גם אמצעי דרקוני, המאפיין משטרים אפלים וטוטאליטריים. אסור למדינה לשלול תושבותו של אדם בשל חשדות שהתעוררו נגדו, נכתב עוד. לרשות המדינה עומדים אמצעי אכיפה רבים וחמורים פחות משלילת מעמד, במסגרת הדין הפלילי, שהוא ולא אחר הינו הדרך הראויה להוקעת מעשים אסורים, ככל שישנן ראיות למעשה עבירה כלשהו. הארגונים מבהירים, כי הסמכות הגורפת לבטל תושבות, אשר שר הפנים סבור שניתנה לו, מעניקה לאישיות פוליטית סמכות רחבה לפגיעה בזכויות יסוד ובזכויות חוקתיות באופן שרירותי. סמכות דרקונית כזו, מן הראוי שלא תימסר לאיש, ולמצער – שתימסר בידי הרשות השופטת, שתפעל על-פי חקיקה ראשית מפורטת, בה יקבעו קריטריונים ברורים ומסגרת להשמעת טענות.
הארגונים קובעים, כי בנסיבות אלה, שלילת מעמדם של חברי הפרלמנט פוגעת פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם וחותרת תחת חובותיה של הרשות לנהוג בתום לב, בהגינות, ביושר ובשוויון.
חוות הדעת הוגשה במסגרת הדיון בבג"ץ 7803/06 (חאלד אבו ערפה ואח' נגד שר הפנים).