בית המשפט העליון הכיר בזכותם של תושבי סכנין לקבל שירותים ציבוריים בתוך עירם, ושירותי לשכת התעסוקה בכלל זה, אך המליץ להם לחזור בהם מעתירה שהגישו נגד ההחלטה לסגור את לשכת התעסוקה בעיר, לאור העובדה שבמכרז שהוצא לאיתור דיור חלופי זכתה חברה, שהציעה מבנה לשימוש לשכת התעסוקה באזור התעשייה תרדיון, המצוי בשטח השיפוט של המועצה האזורית משגב.
העתירה נגד ההחלטה לסגור את לשכת התעסוקה בסכנין הוגשה ב-25 באפריל 2006 באמצעות עו"ד סאוסן זהר מעדאלה. העתירה הוגשה בשמם של בני הזוג גנטוס, בני הזוג חיאדרה ועדאלה עצמו, נגד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וחברת תורג הנדסה 1993 בע"מ, שזכתה במכרז. העותרים הם תושבי סכנין, דורשי עבודה הפוקדים את לשכת התעסוקה בעיר מדי שבוע.
בעתירה נטען כי לשכת התעסוקה בסכנין פועלת בעיר מאז שנת 1992. היא משרתת כ- 58,000 תושבים מחמישה יישובים: סכנין, עראבה, דיר חנא, כוכב אבו אלהיג'א ושעב, שמתוכם 3,000 הם דורשי עבודה הנסמכים על שירותי הלשכה ופוקדים אותה מדי שבוע.
העותרים טענו, כי ההחלטה על סגירת לשכת התעסוקה בסכנין הינה החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, שכן היא פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות של התושבים, לרבות בזכותם לכבוד ולקיום מינימלי ולשוויון. התושבים הפונים לקבלת שירות מלשכת התעסוקה הינם אזרחים מובטלים, דורשי עבודה, שרובם חיים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ביותר. הנטל הכספי שיוטל עליהם עקב ההעברה יפגע במערך הקיום המינימלי, הרעוע ממילא, שלהם, שכן הם ייאלצו להוציא חלק ניכר מהקצבאות שהם מקבלים מהביטוח הלאומי למימון הנסיעה בתחבורה ציבורית כדי להתייצב כנדרש במעון החדש של לשכת התעסוקה ולחזור משם לביתם.
בנוסף, העברת שירות התעסוקה תכביד על ציבור דורשי העבודה, לרבות המבוגרים ביניהם. תדירות התחבורה הציבורית מהיישובים הערביים לאזור התעשייה במשגב וסדירותה הן נמוכות ביותר. התושבים ייאלצו ללכת מרחק נוסף (כ-600 מטרים) מתחנת האוטובוס אל הלשכה, מכיוון שקווי האוטובוס אינם מגיעים למבנה הלשכה עצמו, אלא רק לכביש הראשי שליד אזור התעשייה.
עו"ד זהר הוסיפה, כי הוצאתה של לשכת התעסוקה מהעיר סכנין לשטח של רשות מקומית אחרת, פוגעת בזכות התושבים למימוש תושבותם בתוך עירם. לתושבי העיר סכנין קיימת הזכות לקבל שירותים ציבוריים מתוך עירם, בלי שייאלצו לנסוע לערים אחרות, גם אם סמוכות, כדי לקבל את השירות. כמו כן, הם זכאים ליהנות מנגישות השירות הציבורי בתוך עיר מגוריהם. בעתירה נטען, כי תוצאת ההחלטה על העברת לשכת התעסוקה מסכנין לתרדיון היא הפסקה של מתן שירות ציבורי חיוני ביותר לתושבי אחת הערים הערביות הגדולות ביותר במדינת ישראל ומשמעה, כי עיר ערבית גדולה בישראל אינה כשירה לספק שירות זה לתושביה. לכן, המסר הציבורי העולה מהחלטה זו פוגע במעמדם של כלל תושבי העיר ומפלה אותם לרעה.
בנוסף טענו העותרים, כי ההחלטה על העברת הלשכה למשגב מפלה אותם לרעה אל מול ערים אחרות שבהן שיעור מובטלים ומספר תושבים דומה. למשל, כל הערים היהודיות שאין בהן לשכת תעסוקה מצויות באשכול גבוה במדד החברתי-הכלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושיעורי האבטלה בהן קטנים ביותר. לכן נחיצות השירות של לשכת תעסוקה לתושבי אותן ערים הינה נמוכה ביותר. לעומת זאת, מרבית הערים הערביות שאין בהן לשכת תעסוקה, כמו סכנין, מצויות באשכולות נמוכים במדד החברתי-הכלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן אף מוגדרות מוקדי אבטלה עם שיעורי אבטלה של מעל 18%.
בתגובה לעתירה טענו המשיבים כי הוחלט על הוצאת מכרז לאיתור דיור ציבורי, עקב צו הפסקה שיפוטי שהוצא על ידי בית המשפט השלום בעכו. הצו הוצא לבקשת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "לב הגליל", אשר טענה שלאותו מבנה שהושכר לשימוש לשכת התעסוקה בסכנין אין היתר שימוש בגין "ייעוד ציבורי", ועל כן אי אפשר להמשיך ולהפעיל משרד ממשלתי באותו מבנה. המשיבים טענו בבית המשפט העליון, כי עקב הוצאת צו הפינוי הנ"ל הוציא מינהל הדיור הציבורי שבמשרד האוצר מכרז לאיתור דיור ציבורי, שבו זכתה חברת תורג הנדסה 1993 בע"מ ועל כן ביקשו לדחות את העתירה.
בג"ץ 3441/06 גנטוס מנאל ואח' נגד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ואח' (פסק דין מיום 4.5.06, טרם פורסם).