ביום 20 במאי 2006 קיים עדאלה פגישת תדרוך לנציגים משגרירויות של מדינות זרות בישראל במשרדי קרן היינריך-בל בתל אביב, בנוגע לפסק הדין של בג"ץ אשר דחה את העתירות לביטול חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) 2003. בפגישת התדרוך השתתפו נציגים משגרירויות ארצות הברית, שוודיה, גרמניה, הולנד, דנמרק, פורטוגל, טורקיה, רומניה, אוקראינה, צ'כיה, סלובניה ומשלחת הנציבות האירופית בישראל.
עו"ד ארנה כהן מעדאלה פתחה את המפגש בהצגת העתירה שהגיש עדאלה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק, בהיותו מפר את זכויותיהם של פלסטינים אזרחי ישראל ותושביה לשוויון ולחיי משפחה. עו"ד כהן פירטה את האופן שבו החוק והתיקונים שהוכנסו בו משבשים והורסים את חייהן של אלפי משפחות. לאחר מכן, הוצג למשתתפים ניתוח מעמיק של פסיקת בג"ץ, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לפסקי הדין שהובילו את דעת המיעוט ודעת הרוב, אשר נכתבו על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ועל ידי המשנה לנשיא, מישאל חשין. בניתוח הודגש ההבדל המכריע בגישות שנקטו השופטים בבואם להחליט אם להכריז על החוק בטל אם לאו. עו"ד כהן הציגה למשתתפי התדריך את דברי הנשיא ברק, אשר קבע, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) 2003 הינו בלתי חוקתי ובלתי מידתי:
"דמוקרטיה אינה נוהגת כך. דמוקרטיה אינה מטילה איסור גורף ובכך מנתקת את אזרחיה מבני זוגם ואינה מאפשרת להם לחיות חיי משפחה; דמוקרטיה אינה מטילה איסור גורף ובכך מעמידה בפני אזרחיה את האופציה לחיות בה בלא בן זוג, או לעזוב את המדינה כדי לחיות בחיי משפחה תקינים; דמוקרטיה אינה מטילה איסור גורף ובכך מפרידה בין הורים לילדיהם... דווקא בתקופות קשות אלה מתגלה כוחה של הדמוקרטיה... דווקא במצבים הקשים בהם ישראל שרויה כיום, עומדת הדמוקרטיה הישראלית למבחן".
עו"ד כהן הציגה גם את דברי השופט חשין אשר אישר את החוק ובפסק דינו אף הצדיק את השימוש בענישה קיבוצית באומרו:
"יש טוענים כי האיסור הגורף שבחוק האזרחות והכניסה לישראל מהווה פגיעה קולקטיבית בכלל האוכלוסייה הערבית בישראל בשל פשעיהם של מעטים שמקום מושבם היה בעבר בתחומי האזור וכיום מתגוררים הם בישראל. נסכים, כמובן, כי פגיעה קולקטיבית תוצאתה היא קשה ופוגענית, וראוי לה למדינה דמוקרטית כי תימנע מאחוז בה. סבורני, עם זאת, כי יש ולא נוכל להימנע ממנה. לעתים, פגיעתם של מעטים היא כה רעה וקשה עד שעשויה היא להצדיק הגבלות קולקטיביות; בייחוד כך, במקום שלא ניתן לזהות ולאתר את אותם מעטים המבקשים להרע, ואילו הפגיעה הצפויה מצדם קשה וחמורה היא ביותר".
עדאלה גם הציג למשתתפים את החלטותיהם של תשעת השופטים האחרים שהיו חברים בהרכב. מרביתם קבעו כי החוק בלתי חוקתי ובלתי מידתי. עם זאת, כפי שהסבירה עו"ד כהן, רק חמישה מהשופטים החליטו כי מנימוקים אלה יש להכריז על בטלות החוק. לאחר הצגת המידע והניתוח, השיבו אנשי עדאלה לשאלות, ובכלל זה לשאלות שהתייחסו לקשר שבין חוק האזרחות והכניסה לישראל לבין הצעות הממשלה לעגן בחוק יסוד את חוקי האזרחות וההגירה. עדאלה גם תיאר את הצעדים הבאים שבכוונתו לנקוט במאבקו נגד החוק, ובהם פנייה לממשלות זרות בבקשה שיקראו לממשלת ישראל לבטל חוק גזעני זה ולהבטיח, כי כל חקיקה חדשה תעמוד בסטנדרטים של משפט זכויות האדם הבינלאומי ותכבד את הזכות לשוויון ולחיי משפחה של כל אזרחי המדינה.
לפרטים נוספים, ראו דו"ח מיוחד איחוד משפחות