שלושה ארגוני זכויות אדם – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז עדאלה – מחקו ב-24 במרס 2009 עתירה עקרונית שהגישו לבג"ץ. העתירה נמחקה במחאה על הליך חסר תקדים ופסול, שבו החליטו תשעת שופטי ההרכב, ברוב דעות, להכריע בדבר חוקתיותו של חוק על בסיס חומר חסוי של השב"כ, אשר הושמע להם במעמד צד אחד בלבד, ללא נוכחות העותרים ובניגוד להסכמתם.

הארגונים העותרים מבהירים, כי החלטת השופטים התקבלה ללא סמכות בחוק ובניגוד להחלטות בית המשפט העליון בעבר, וכי היא מהווה תקדים מסוכן, אשר פוגע קשות באפשרות לביקורת שיפוטית על חוקים המפירים זכויות אדם.

החוק שנגדו הופנתה העתירה הוא חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006. הוא נחקק בשנת 2006, כהוראת שעה "זמנית" לשנה וחצי, אך בדצמבר 2007 הוארך תוקפו לשלוש שנים נוספות ומשרד המשפטים מתכוון להפוך אותו לחוק קבוע. החוק מאפשר, בנסיבות מסוימות, לעצור חשודים בעבירות ביטחון למשך 96 שעות ללא ביקורת שיפוטית (בהשוואה ל-24 שעות, או עד 48 שעות במקרים מסוימים, ביחס ליתר העצורים בישראל); להחליט על הארכת מעצרם בהיעדרם, בלי שיתאפשר להם להתגונן; ואף להסתיר מהם מידע באשר להחלטת השופט להאריך את משך המעצר. פגיעות אלה נוספות על שורה של פגיעות קשות בזכויות החשודים, שהתקיימו גם בטרם נחקק חוק זה. הארגונים העותרים התריעו, כי אם לא יבוטל החוק ימשיכו לשלול את חירותם של בני אדם, בשלב ראשון ללא ביקורת שיפוטית ובשלב שני בלי לשמוע אותם, בלי לראות אותם ובלי שסניגוריהם יוכלו להשמיע את דבריהם באופן אפקטיבי. עוד הזהירו הארגונים, כי החוק פותח פתח חמור להתעללות בעצורים ולעינויים.

למרות ההשלכות הקשות של חוק זה, שבפגיעתו החמורה בזכויות החשודים הודתה גם המדינה, החליטו הארגונים למשוך את עתירתם. באי כוח הארגונים העותרים הודיעו לבג"ץ, כי אין הם יכולים להיות שותפים להליך שיפוטי לא תקין, שבו חוקתיותו של החוק הפוגע בזכויות האדם נבחנת על סמך חומר חסוי.

מסמכים משפטיים

העתירה