חרף מצבם המחפיר של המקומות הקדושים למוסלמים בישראל, דחה בג"ץ ב-16 במרס 2009 עתירה של מרכז עדאלה ושל אנשי דת מוסלמים, שדרשו לחייב את המדינה להתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים למוסלמים כמתחייב מחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967.

עו"ד עאדל בדיר מעדאלה טען, כי פסק הדין סותר את הוראות החוק המחייבות התקנת תקנות לשמירה על המקומות הקדושים, כדי להוציא לפועל את הוראותיו המהותיות של החוק. המצב המשפטי והעובדתי מחייב התקנת תקנות כאלה. למרות לשונו של חוק השמירה על המקומות הקדושים, המעניק סמכות שברשות להתקין תקנות, זהו המקרה הקלאסי המתאים ביותר להפיכת הסמכות שברשות לסמכות שבחובה להתקין תקנות.

עו"ד בדיר הוסיף, כי למרות מצבם הטוב של המקומות הקדושים ליהודים, הממשלה ראתה לנכון להתקין תקנות מיוחדות לשמירה עליהם. לעומת זאת, למרות המצב המחפיר של המקומות הקדושים למוסלמים בישראל, לא הותקנו תקנות כאלה למענם עד ליום זה ובית המשפט סירב להתערב בכך.

בעדאלה טוענים כי בהחלטה זו התעלם בג"ץ מקדושתם של המקומות הקדושים למוסלמים. כך בית המשפט נתן יד להמשך חילולם של המקומות עצמם ולפגיעה בכבודם וברגשותיהם של המוסלמים אזרחי ישראל.

בפסק הדין הכירו השופטים בצורך בכך שהמדינה תנקוט פעולה לטיפול במקומות הקדושים למוסלמים, עקב מצבם הרעוע ועקב חילולם, שנמשך עשרות שנים. למרות זאת, הם דחו את העתירה.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד בדיר מארגון עדאלה, בשם הארגון ובשמם של שייח עבדאללה נמר דרוויש, שייח כאמל ריאן, ח"כ אבראהים צרצור, ח"כ לשעבר עבד אלמאלכ דהאמשה ועמותת אלאקצא לפיתוח נכסי ההקדש האיסלאמי.

בדיון שהתקיים ב-10 במרס 2009 טענה המדינה, כי אין צורך בהתקנת תקנות וכי היא מוכנה להקצות תקציב של 2 מיליון שקל לשמירה על המקומות הקדושים למוסלמים. המדינה טענה כי העותרים מבקשים להשיג הישג סמלי, באמצעות הכרה בקיומם של מקומות קדושים, ואין צורך בכך כל עוד המדינה מוכנה להקצות תקציב.

המדינה טענה עוד, כי בשנתיים האחרונות נקטה שיטה חדשה, שבה מלאכת שימור המקומות הקדושים למוסלמים נמסרה למינהל מקרקעי ישראל, אשר יטפל בכעשרה אתרים בכל שנה. אבל מדו"ח ביצוע שהוגש לבג"ץ עולה בבירור, כי הפעולה היחידה שנקט המינהל היתה גידור מקומות אלה והצבת שלטים "סכנה" ו/או "הכניסה לשטח זה אסורה" לידם. הגידור נעשה על ידי הקפת המבנה בתילי רשת מברזל, כאילו מדובר במבצר צבאי, ללא נקיטת פעולה כלשהי לשיקום המבנה ו/או לטיפול בו. הגידור פוגע במבנים עצמם, מזרז את התמוטטותם, מונע את הגישה החופשית של המוסלמים אליהם, נחשב חילול המקומות הקדושים ואינו מוסיף כבוד לא למקומות אלה ולא לבני העדה המוסלמית.

עו"ד בדיר מעדאלה טען, כי התקציב שמציעה המדינה הינו מזערי ביותר וכי הוא בקושי יספיק לשמירה ולתחזוקה של מבנה קדוש אחד. שנית, טען עו"ד בדיר, על המדינה לקיים את הוראות החוק ולהכיר במקומות הקדושים למוסלמים, לאחר התייעצות עם אנשי דת מוסלמים.

מסמכים משפטיים

החלטת בג"ץ