ההחלטה לדחות את העתירה לקיום דיון נוסף – 27.2.2006בית המשפט העליון דחה, ביום 27 בפברואר 2006, את עתירת שר הביטחון שאול מופז והרמטכ"ל דן חלוץ, לערוך דיון נוסף בפסק הדין של בג"ץ בעניין השימוש שעושה הצבא בפלסטינים בשטחים שנכבשו בשנת 1967 כ"מגינים אנושיים". ב-6 באוקטובר 2005 אסר בג"ץ על הצבא לעשות שימוש בפלסטינים לצורך זה ופסל את "נוהל אזהרה מוקדמת" של הצבא.
"נוהל אזהרה מוקדמת" התיר לצבא "להסתייע" באזרחים פלסטינים בפעולה לביצוע מעצר בשטחים הכבושים, כדי להעביר אזהרה בטרם תקיפה של הצבא. לפי הנוהל שהתגבש, "הסתייעות" באזרחים פלסטינים אפשרית בהתקיים שני תנאים: האזרח לא מסרב לבקשה, ולפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לאזרח אם הוא מספק את הסיוע. בג"ץ קבע כי "נוהל אזהרה מוקדמת" אינו חוקי.
השופט אליעזר ריבלין קבע כי אין יסוד לעריכת דיון נוסף, מכיוון שהעותרים מבקשים לדון מחדש בנושא, בעוד שמוסד הדיון הנוסף אינו מהווה ערכאת ערעור. בית המשפט הוסיף, כי העתירה היתה לפני בג"ץ שלוש שנים, שבהן נערכו דיונים רבים והוגשו טיעונים רבים משני הצדדים.
העתירה לקיום דיון נוסף הוגשה ב-17 בנובמבר 2005 והתגובה לה הוגשה ב-8 בפברואר 2006 על ידי עו"ד מרואן דלאל מעדאלה. התגובה הוגשה בשם עדאלה ובשם שישה ארגוני זכויות אדם נוספים: האגודה לזכויות האזרח, קאנון, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל והמוקד להגנת הפרט. השופט ריבלין הדגיש בהחלטתו, בין השאר, כי "תמונת המציאות אכן עשויה להקשות על קביעת כללים גורפים שיפים לכל ההתרחשויות האפשריות. אולם, בעניין אחד הקווים ברורים וחדים – השמירה על כבוד האדם באשר הוא. חובתו של הצבא התופש שטח בתפישה לוחמתית להגן על חייו של התושב המקומי. הוא חייב להגן גם על כבודו. עצם העמדתו של תושב כזה, שנקלע לאזור של קרב, בפני הברירה אם להיעתר לבקשת הצבא להעביר אזהרה למבוקש ואם לאו – יש בה כדי להעמידו בפני ברירה בלתי-אפשרית. הברירה עצמה אינה מוסרית".
ראו הודעה לעיתונות: עדאלה בתגובה לבג"ץ: אין בסיס משפטי או עובדתי לקיים דיון נוסף בפסק הדין בעניין "נוהל שכן" - 14.2.2005