ביום 22/2/05 הודיעה עיריית באר שבע לבג"צ על סירובה להצעת בית המשפט לפיה מבנה ה"מסגד הגדול" בבאר שבע ייועד לצורכי האוכלוסייה המוסלמית במקום, וישמש כמרכז תרבותי-חברתי לתקופה מוגבלת. העירייה ביררה את סירובה בכך כי פתיחת המסגד לתפילה תיצור מוקד חיכוך בין האוכלוסייה המוסלמית לאוכלוסייה היהודית ויגרום לשיבוש מהלך החיים התקין בעיר. במקום זאת, העירייה מתעקשת להפוך את המסגד למוזיאון.

בית המשפט הציע זאת ביום 10.1.2004 במהלך דיון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה באוגוסט 2002, באמצעות עו"ד מוראד אל-סאנע, בשמו ובשם העמותה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים בישראל, נגד עיריית באר שבע, רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, שר הדתות ושר המדע. העותרים ביקשו מביהמ"ש להורות לעירייה לפתוח מחדש את המסגד לתפילה ולאפשר לתושבי העיר המוסלמים המונים כ-5000 איש ולמוסלמים שגרים בנגב המונים כ-150,000 איש להתפלל בו.

יצויין כי עיריית באר שבע סירבה להתיר למוסלמים להתפלל במסגד זה, מאז כיבוש העיר באר שבע בשנת 1948 וגירוש האוכלוסייה הערבית ממנה. גם לאחר סיום הממשל הצבאי בשנת 1966, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות של האוכלוסייה המוסלמית -תושבי העיר באר שבע והישובים הבדואים הסמוכים לה- להתפלל ב"מסגד הגדול", מנעה מהם העירייה להתפלל שם ותכננה להפוך אותו למוזיאון. ה"מסגד הגדול" הוא המסגד הראשון שנבנה בנגב (בשנת 1906) על מנת לשמש כמסגד לתפילה למוסלמים בבאר שבע ולבני השבטים הבדואים בנגב עד שנת 1948 התפללו תושבי באר שבע וסביבתה במסגד, אולם משנת 1948 ועד שנת 1953, שימש המסגד כבית מעצר ואגף מבנייני המשפט. משנת 1953 ועד 1991 שימש מבנה המסגד כמוזיאון הנגב. משנת 1991 ועד היום, היינו למעלה מ- 11 שנים, ניצב ה"מסגד הגדול" בשיממונו, ריק, מוזנח, נטוש וללא כל שימוש.

בדיון שהתקיים בעתירה במאי 2003, הציע בית המשפט להקים ועדה בין-משרדית שתבדוק את מצב המסגד ותגיש המלצות בהסתמך על בדיקותיה. בדו"ח של הוועדה, שיצא בספטמבר 2004, הומלץ לא לשנות את ייעודו הנוכחי של המסגד ולא לאפשר לתושבים המוסלמים להתפלל בו. בדיון שהתקיים בעתירה ביום 10/1/2005, ביקר בית במשפט העליון את המדינה על אי מנוי אחד מהעותרים בוועדה הבין-משרדית. בג"ץ ציין, כי טוב הייתה עושה המדינה אם הייתה ממנה אדם ערבי מוסלמי מתושבי באר שבע אשר יכול היה להביא בפני חברי הוועדה את עמדותיהם של העותרים ויאפשר לעותרים להיות שותפים להמלצות הוועדה. בית המשפט הציע בפני הצדדים הצעת הסדר לפיה מבנה המסגד בבאר שבע ייועד לצורכי האוכלוסייה המוסלמית במקום, וישמש כמרכז תרבותי-חברתי לתקופה מוגבלת, ואחרי חלוף אותה תקופה נשמרת לעותרים הזכות לפנות מחדש בבקשה לפתיחת המסגד לתפילה, אם הנסיבות מאפשרות זאת.

בתגובה לעמדתה של העירייה בדבר סירובה להצעת בית המשפט, עדאלה הדגיש כי זו עמדה גזענית ופוגעת בכבודה של האוכלוסייה המוסלמית בעיר באר שבע ובמורשתה. כמו כן, בתגובה שהגיש עדאלה ביום 4/2/2005, הודגש כי צריך לכבד את זכויותיהם של המיעוטים הדתיים לפי המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי, ולכן צריך שה"מסגד הגדול" ייועד לתפילה ולא שייהפך למרכז תרבותי-חברתי.

בג"צ 7311/02, האגודה לתמיכה והגנה על זכויות הבדווים בישראל ואח' נגד עיריית באר שבע ואח'

למידע נוסף ראה: סיקור מיוחד בעניין המסגד הגדול, גיליון עדאלה האלקטרוני מס' 9, ינואר 2005.