ביום 17/03/05 פנה ארגון עדאלה לשר התחבורה, מאיר שיטרית, ודרש ביטול התיקון לתקנה 15 ב (2) לתקנות התעבורה , תשכ"א – 1961, המעניק לשרות הבטחון הכללי – השב"כ – סמכות להתערב ולמנוע מתן רישיונות נהיגה לאזרחים.

ביום 7/02/05 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את התיקון האמור ברוב של 3 חברי שכנסת כנגד שניים שהתנגדו לכך. בניגוד למה שנטען, כי התערבותו של השב"כ תחול רק לגבי מבקשי רישיונות לרכבים ציבוריים המכילים חומרים מסוכנים, קריאת התקנה מעלה, כי מדובר בהענקת סמכות לשב"כ להתערב בכל בקשה למתן רישיון ולוו דווקא רישיונות רק רכבים עם חומרים מסוכנים.

עו"ד עביר בכר מעדאלה, הדגישה בפנייתה, כי התערבות השב"כ במתן רישיונות לכלי רכב הנה בלתי חוקית בעליל ודינה בטלות לאלתר. זאת במיוחד נוכח העובדה, כי סמכויותיו של השב"כ קבועות בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 וכי אין כל מקום להרחיב את סמכויותיו אלה באמצעות חקיקת משנה, ומעבר לקבוע בחוק. כך למשל, מוסמך השב"כ, לצורך מילוי תפקידו, לקבל ולאסוף מידע, להעביר מידע לגופים אחרים בכפוף להוראות כל דין ולחקור חשודים בעבירות ביטחון, אולם אין בנמצא אף הוראה חוקית המעניקה לשב"כ סמכות להתלות את רישיונו של אדם או למנוע ממנו להחזיק ברישיון. בפניה נטען, כי הענקת סמכות יתר לשב"כ בנוסף לאלו הקבועות בחקיקה המסדירה סמכויותיו, מהווה הפרה בוטה לעקרון שלטון החוק ויציבות הסדר הציבורי.

מלבד זאת, נטען בפניה, כי אופיו של השב"כ כגוף הפועל בחשאיות מוחלטת, נעדר שקיפות ונמנע מלנמק את החלטותיו, מונע מהאזרח כל אפשרות להתמודד בצורה הוגנת עם גזירותיו במיוחד כאשר אלו פוגעות בזכויותיהם החוקתיות של האזרחים, לחופש תנועה ועיסוק.

לדברי עו"ד בכר, מתן יד חופשית לגורמי הביטחון להטביע חותמם ללא סמכות בכל החלטה המתקבלת על-ידי רשות ציבורית מוסמכת, מהווה פגיעה קשה בעצמאותן של רשויות המדינה ובתקינות המנהל הציבורי ככלל. נוצר מצב, כי זרועו הארוכה של השב"כ הביאה לידי הפיכתו לגוף העליון, בעל הסמכות העליונה והבלתי מעורערת שבידיו לעשות את כל העולה על רוחו תוך הטלת אימה על רשויות המדינה שהפכו לשרת וכלי עזר בידיו, ולא ההפך.

 לפניית עדאלה