בית המשפט העליון הורה לשרות בתי הסוהר לפרט באופן רחב את אמות המידה לפיהן ניתנים מטעמו אישורים לקיום מגע פיזי בין האסירים והעצורים המסווגים כביטחוניים, עם ילדיהם הקטינים שלמטה מגיל 10. כמו כן, בית המשפט הורה לשב"ס לפרט מהם הנימוקים המיוחדים שבמסגרתם ניתנים היתרים וכן מדוע נדרשים נימוקים מיוחדים. בנוסף נתבקש שרות בתי הסוהר לפרט את הנהלים להגשת בקשות על-ידי האסירים ומהם הנתונים הנדרשים מהאסיר בטרם מוכרעת בקשתו.
החלטתו הנ"ל של בית המשפט ניתנה בסוף הדיון שהתקיים ביום 2/03/05 בעניין עתירת עדאלה נגד שרות בתי הסוהר, אשר כוונה נגד החלטת שב"ס למנוע מילדי האסירים להתקרב אל הוריהם האסירים במהלך הביקור בבית הכלא.
יצוין, כי במהלך חודש אוגוסט 2004 הגיש ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד עביר בכר, עתירה לבג"ץ נגד שב"ס בשמם של עשרה ילדי אסירים המסווגים כביטחוניים ובשמה של האגודה למען האסיר. בעתירה נדרש בג"ץ להוציא מלפניו צו על תנאי המורה לשב"ס לבטל את החלטתו לאסור על הילדים לבוא במגע פיזי עם הוריהם האסירים במהלך ביקוריהם בבתי הכלא. בעתירה, נטען, כי האיסור שמטיל שב"ס על הילדים, הנו בלתי חוקי, היות והוא נעשה בחוסר סמכות פוגע בזכותם החוקתית של הילדים לכבוד, פוגע בזכותם לקבל אהבה מהוריהם, נוגד ומתעלם מעיקרון טובת הילד, מפלה את הילדים לרעה, מהווה ענישה קולקטיבית בלתי חוקית, ושרירותית, ובהיותו בלתי סביר ובלתי מידתי בעליל.
בתשובתה המקדמית של פרקליטות המדינה לעתירה, היא הודיעה, כי בניגוד לשנים קודמות הוחלט לאחרונה לאפשר לכל אסיר לפנות בבקשה מיוחדת לבית הכלא בה יפרט את דרישתו לגעת בילדיו. עו"ד עביר בכר, מעדאלה התנגדה להסדר החדש שגובש, וזאת בעיקר היות והסדר זה לא יבטיח את קיום זכותם של הילדים, מה גם שלא ברור מה הם הקריטריונים המנחים ואמות המידה שלפיהם פועל שב"ס.
במהלך הדיון טענה פרקליטות המדינה, כי המגע בין הילדים להוריהם האסירים מנוצל להעברת חפצים אסורים, כגון טלפונים ניידים, דשן כימי, קליעים ואף אמצעי לחימה. בתשובה לכך, טען ארגון עדאלה, כי פרקליטות המדינה מנסה להתמקד באירועים החריגים והבודדים על מנת להסיט את הדיון ולהתחמק ממתן תשובה עניינית בנוגע להעדר סמכות שב"ס לפגוע באופן כה גורף ושרירותי, בזכויותיהם החוקתיות של הילדים ובזכותם להמשך הקשר הרגשי עם הוריהם בבתי הכלא.
יצוין, כי ביקורי האסירים המסווגים כביטחוניים מתקיימים כאשר קיר זכוכית חוצץ בינם לבין ילדיהם ושאר מבקריהם. עד לפני כשלוש שנים איפשר שב"ס לילדי האסירים, אשר מתחת לגיל 10, להתקרב אל הוריהם במהלך 15 הדקות האחרונות של הביקור. הדבר נעשה ע"י העברת הילדים לצדו של ההורה. אולם, מזה קרוב לשלוש שנים שב"ס אוסר על ילדי האסירים המסווגים כביטחוניים, לבוא במגע פיזי כלשהו עם הוריהם בבית הכלא. את 30 הדקות המוקצות (אחת לשבועיים) לביקור אבותיהם בבית הכלא, נאלצים הילדים להעביר כאשר בינם ובין אבותיהם מוצב קיר זכוכית המונע כל מגע או קרבה פיזית ורגשית ביניהם.