ארגון עדאלה עתר לבג"ץ ביום שלישי, 17 ביוני 2008, בשם משפחות של אסירים תושבי רצועת עזה וארגוני זכויות אדם, בדרישה לאפשר לתושבי רצועת עזה לבקר את יקיריהם בבתי הכלא הישראליים באופן סדיר.
מאז יוני 2006, סמוך לנפילתו בשבי של החייל גלעד שליט, החלו רשויות הכלא להערים קשיים והגבלות רבים על ביקורי משפחות האסירים תושבי עזה. הגבלות אלו הגיעו לשיאן בהחלטה שקיבל הצבא בחודש יוני 2007, לשלול לחלוטין ובאופן גורף את ביקורי משפחות האסירים. אלה התווספו להגבלות אחרות שהוטלו אז באופן קולקטיבי על תושבי עזה.
שלילת ביקורי המשפחות מביאה גם להפסקת האספקה של מצרכים בסיסיים לאסירים בבית הכלא, לרבות כספים שהיו מסופקים בדרך כלל על ידי המשפחות. משפחות האסירים אינן רק אמצעי הקשר היחיד של האסירים עם העולם החיצוני, אלא גם הגורם הבלעדי המורשה להעביר להם חפצים אלמנטריים למחייתם בבית הכלא, כגון בגדים, לבנים ונעליים. בנוסף, העברת כספים באמצעות חשבונות הקנטינה לאסירים מחייבת נוכחות פיזית של המשפחות במתקני הכליאה. אסירים תושבי עזה אינם יכולים לקבל ביקורים של בני משפחותיהם זה למעלה משנה לפחות, וחלקם אף שנתיים או יותר.
עו"ד עביר בכר מעדאלה טענה בעתירה, כי העיתוי שבו התקבלה ההחלטה בדבר האיסור הגורף על ביקורי משפחות האסירים אינו מותיר ספק, כי המניע המרכזי שעומד מאחורי החלטה שרירותית זו הינו הטלת עונש קולקטיבי על הכלואים תושבי עזה ומשפחותיהם, עקב נפילת החייל שליט בשבי ואי היכולת לבקרו. מניע נוסף להחלטה הוא שליטת ארגון חמאס על רצועת עזה.
עוד נטען, כי שלילת ביקורי המשפחות הביאה הלכה למעשה לבידודם המוחלט של כאלף אסירים ולניתוקם מהעולם החיצוני. "בהעדר אפשרות להשתמש בטלפונים ולצאת לחופשות אין לאסירים כל דרך אחרת להמשיך את קשריהם המשפחתיים, מלבד ניצול הדקות המעטות המוקצות להם מדי שבועיים שבהן מתאפשר להם לפגוש את בני משפחותיהם", נכתב בעתירה. עוד הדגישה עו"ד בכר, כי בידודם המוחלט של האסירים מהווה פגיעה בזכויותיהם החוקתיות לכבוד ולמשפחה ועומד בניגוד מוחלט לנורמות הבינלאומיות המסדירות את היחס המינימלי הראוי שיש להעניק לאסירים באשר הם.
עוד הדגיש עדאלה, כי העברתם של הכלואים הפלסטינים אל תוך שטחה של ישראל מקימה חובה מוגברת על המדינה לאפשר להם להיפגש עם משפחותיהם בתנאים ובתדירות סבירים. המדינה קיבלה על עצמה התחייבות זו כאשר נדרשה להתמודד עם שאלת חוקיות העברתם של אלפי אסירים לשטחה בניגוד לנורמות המשפט הבינלאומי.
ארגון הצלב האדום העולמי יצא בקריאה בהולה, בסוף חודש מאי 2008, להתיר ביקורי משפחות לכלואים תושבי עזה. הארגון ציין בקריאתו, כי מבחינת הכלואים חשיבותם של ביקורי המשפחות איננה באה לביטוי רק בתמיכה רגשית ונפשית, אלא גם בסיוע חומרי בבגדים, שמיכות ועוד. הארגון הדגיש, באמצעות מנהלו בישראל, כי יש לבטל את השעיית ביקורי המשפחות לאלתר הואיל וצעד זה רק מחמיר את מצבה של האוכלוסייה הפלסטינית הלכודה ברצועת עזה, שמצבה בכי רע.
"עולה חשש כבד, כי שלילת הביקורים נועדה ליצור לחצים על הפלגים הפלסטיניים להיענות לדרישות הישראליות באופן שהופך את הכלואים הפלסטינים למוחזקים כבני ערובה המשמשים אמצעי לשם השגת מטרה זרה לתכלית כליאתם", טען עדאלה בעתירה. "הפיכת כלואים לבני ערובה ואמצעי להשגת יעדים מדיניים נדחתה בעבר על ידי בג"ץ, שקבע כי החזקתם במעצר של אזרחי לבנון חברי ארגון החיזבאללה כקלפי מיקוח במשא ומתן לשחרור שבויים ולאיתור נעדרים חורגת מגדרם של 'טעמי ביטחון המדינה' כמשמעם בחוק המעצרים, ולפיכך אינה מותרת לפיו".
מסמכים רלוונטיים: