לפניה החלטת הממשלהביום 18.6.2005, פנה מרכז עדאלה, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ומתכננת הערים והאזורים הנא חמדאן, אל ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בבקשה, כי הממשלה לא תאשר את המלצות ועדת גדיש לפיהן תתבצע החלפת קרקעות בין קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל") לבין המדינה, בכך שקרקעות קק"ל במרכז הארץ יועברו למדינה ובמקביל תקבל הקק"ל קרקעות חילופיות שוות ערך באזורי הנגב והגליל.
בפנייתו טען עדאלה, כי העברת משאבי ציבור לגוף המצהיר על עצמו כגוף הפועל למען קבוצת אוכלוסייה אחת בלבד, האוכלוסייה היהודית, והוא לא מחוייב לכלל הציבור במדינה מהווה פגיעה בעקרונות השוויון, בזכות החוקתית לכבוד ובעקרונות הפיתוח בר קיימא. כמו כן, נטען, כי העברת קרקעות לקק"ל, בנגב ובצפון, משמעה, הלכה למעשה, כי אזרחי המדינה הערבים לא יוכלו לרכוש כל זכויות בקרקעות אלה בנגב ובצפון. דברים אלה מקבלים חומרה יתירה לאור הריכוז ומצב האוכלוסייה הערבית באזורים אלה.
כידוע, כמחצית מהאוכלוסייה הערבית (כ- 55%) בישראל מתגוררת במחוז הצפון, וכ- 12.8 מתגוררים במחוז הדרום. אזורי הצפון והדרום נחשבים כבעלי ריכוז גבוהה של אוכלוסייה ערבית. האוכלוסייה הערבית במחוז הצפון מהווה יותר ממחצית אוכלוסיית המחוז (כ- 51.8%) , כאשר בדרום היא מהווה כ- 14% . בנוסף, הרוב המכריע (65%) מהיישובים הערבים בישראל (ללא הערים המעורבות והכפרים הלא מוכרים) נמצאים באזור הצפון. במחוז הדרום קיימים 7 יישובים ערבים מוכרים, ועוד 7 ישובים נוספים הוכרו לאחרונה. כיום כ- 40 יישובים נוספים באזור הנגב עודם לא מוכרים , ובהם מתגוררים כ- 70,000 תושבים ערבים. זאת, בנוסף לאפליה בחלוקת שטחי השיפוט בין הרשויות המקומיות הערביות והיהודיות באזורים אלה, אשר יוצרת מצוקת דיור וחוסר אפשרות לפיתוח מכל סוג כמעט, ומצבם הסוציו-אקונומיים הקשה של הישובים הערביים.
"מאפיינים אלה", נטען בפנייה, "בנוסף כמובן לרקע הפקעות האדמה המסיביות אשר התרחשו בשנים קודמות, מחייבים את המסקנה כי כל איסור ו/או הגבלה על שימוש האוכלוסייה הערבית בשטחי קרקע ע"י העברתה לקק"ל, או בכל דרך אחרת, יש בהם בכדי לגרום להחרפת הנתונים הנ"ל, להעמקת האפליה המתמשכת כנגד אוכלוסייה זו ולמניעת פיתוחה של האוכלוסייה הערבית באזורים אלה."
יצויין לבסוף, כי ביום 19.6.2005 אישרה הממשלה את המלצות דו"ח ועדת גדיש, וכי הדו"ח אמור לעבור לאישור מועצת מינהל מקרקעי ישראל בזמן הקרוב.