ארגון עדאלה הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת עתירה בשמו של האסיר וליד דקה, בדרישה לאפשר לו להתייחד עם בת זוגו כדי להביא ילד לעולם. את העתירה הגישה עו"ד עביר בכר מעדאלה ביום ראשון, 27 ביולי 2008.

וליד דקה, יליד 1961, תושב העיר באקה אלגרבייה, נדון למאסר עולם והוא מוחזק בבית הכלא מאז שנת 1986. הוא מסווג כאסיר ביטחוני. ב-1999 התחתן עם בחירת לבו, פעילת זכויות אדם שפעלה לקידום זכויות האסירים, אך מאז לא זכה להתייחד עם זוגתו. מנהלי שירות בתי הסוהר (שב"ס) הסבירו כי סיווגו כאסיר ביטחוני מונע ממנו לממש זכות זו.

דקה נאבק על זכותו להביא ילד לעולם זה חמש שנים. במכתב שכתב במאי האחרון לעו"ד בכר, הדגיש האסיר כי הזמן אינו פועל לטובתו; סיכויי שחרורו אינם נראים לעין, והוא ורעייתו הולכים ומתבגרים. "נקרא לו (לה) 'מילאד' (לידה); הוא לידת החיים, או אולי לידתנו מחדש אל החיים... או אולי הגשמת חלום שקינן בתוכנו, סנאא ואני, ודשנו בו רבות. עד כדי כך שנקטתי צעד שיש בו מן ההזיה ומן השיגעון. בשלב כלשהו בתקופת המעצר שלי התחלתי לכתוב לו מכתבים, שדרכם רציתי לתעד למענו את זיכרון האהבה, את אהבתי ואת געגועי הבוערים אליו", כתב דקה. 

שב"ס קבע לדקה סיווג של אסיר ביטחוני עם כניסתו לבית הכלא, וסיווג זה ילווה אותו עד יום שחרורו. עו"ד בכר הדגישה, כי מדובר בהגדרה אדמיניסטרטיבית סטטית וכי ההתייחסות אליה כאל מצפן בלעדי לקביעת זכויותיו של האסיר ורמת המסוכנות שלו ללא בדיקה אינדיווידואלית, משמעה העלמת עין מהאדם ומצלם הפרט שבאסיר. גישה זו אינה יכולה להתפרש אלא כדה-הומניזציה של אותו אסיר.

עוד צוין בעתירה, כי ככל שעובר הזמן פוחתים הסיכויים שזוגתו של האסיר תוכל להרות באופן טבעי. רעייתו היא בסוף שנות השלושים לחייה (היא בת 38) ורק לאחרונה מלאו למר דקה 46 שנים. "אי מתן הזדמנות להתייחד עם זוגתו משמעה שלילת זכותו להביא ילדים לנצח", טענה עו"ד בכר.

האסירים היהודים המסווגים כאסירים ביטחוניים זוכים למימוש זכויות שונות, לרבות הזכות להתייחדות בבית הכלא. לדוגמה, האסיר יגאל עמיר, שהורשע ברצח ראש הממשלה על רקע אידיאולוגי, זכה לראות את בנו הבכור. עמי פופר, שהורשע בשנת 1990 ברצח שבעה פועלים פלסטינים ובפציעתם של 11 פועלים, התחתן בבית הכלא ב-1993. ב-1995 נולד בנו הבכור. מאז נולדו לו עוד שני בנים. "האפליה בעניין ההתייחדות מצטרפת לשורה ארוכה של הבחנות בין אסירים ערבים ויהודים, אזרחי המדינה, אשר נותנות עדיפות לאסירים היהודים חרף הזהות באופי העבירות, ביצוען והרקע למעשים", נטען בעתירה.

עוד טענה עו"ד בכר בעתירה, כי שלילת זכותו של האסיר להתייחד עם זוגתו למטרת פריון היא פגיעה חמורה בזכויותיו לחיי משפחה, לכבוד, לפרטיות ולענישה סבירה, אנושית ולא אכזרית. "כל עיכוב במיצוי זכות זו בהקדם עלול לגרום לבני הזוג נזק עתידי בלתי הפיך", נכתב בעתירה.

חשוב לציין, כי זו הפעם הראשונה שאסיר ערבי המסווג כאסיר ביטחוני מעלה דרישה כזאת.

מסמכים משפטיים:

העתירה