ארגון עדאלה הגיש ביום 9.7.2007 עתירה מתוקנת לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומתאם פעולות הצבא בשטחים, בדרישה לפתוח לאלתר את מעבר קרני, הסגור מזה חמישה שבועות, כדי לאפשר יבוא ויצוא של טובין אל רצועת עזה וממנה, לרבות אספקה סדירה ומספקת של מצרכי מזון, מצרכי יסוד, חומרי גלם וסחורות הנחוצים לאוכלוסייה האזרחית ברצועה לצורך ניהול חיים תקינים. עוד דרש עדאלה מהמדינה, בשמו ובשמם של מרכז אלמיזאן לזכויות אדם, אל-חאק והמרכז הפלסטיני לזכויות האדם, לאמץ מנגנון תיאום חליפי עם הצד הפלסטיני שיאפשר את פתיחת מעבר קרני באופן סדיר.

עדאלה הגיש עתירה מתוקנת, לבקשת הרכב השופטים שדן בעתירה המקורית ביום 28.6.2007 (אילה פרוקצ'יה, עוזי פוגלמן ועדנה ארבל). בדיון השתכנעו השופטים בעמדת המדינה, שלפיה אין משבר הומניטרי בעזה עקב סגירת מעבר קרני, אך ביקשו מעדאלה להגיש עתירה מתוקנת. הם הסבירו כי לדעתם, מחסור בחומרי גלם עלול להתפתח למשבר הומניטרי. בג"ץ הורה למדינה להגיש את תגובתה לעתירה המתוקנת בתוך 15 ימים מהגשת העתירה, ולהתייחס בתגובתה לאופן שבו היא נערכת למתן מענה לצרכיה המלאים של האוכלוסייה האזרחית ברצועה.

המדינה טענה בדיון, כי היא נותנת מענה לצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית וכי העתירה הוגשה בשלב מוקדם מדי, מכיוון שאין היום משבר הומניטרי ברצועה. עו"ד פאטמה אלעג'ו מעדאלה טענה בתגובה, כי אין בהיערכות של הצבא כדי לתת מענה הולם לצורכי האוכלוסייה לשם ניהול חיים תקינים.

ביום 11.6.2007 נסגר מעבר קרני, המשמש עורק החיים של רצועת עזה. דרך המעבר מגיעים הטובין ההומניטריים והמסחריים אל הרצועה וממנה. לפי דו"ח של המתאם ההומניטרי מטעם האו"ם בשטחים הכבושים (OCHA), מעבר קרני נפתח באופן חלקי להעברת חיטה למשך חמישה ימים. נתון זה מתייחס ליום 5.7.2007. סגירת המעבר לתנועת סחורות גורמת מחסור במצרכים בסיסיים הדרושים לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה ומשבשת את חיי המסחר והתעשייה שם באופן הפוגע קשות בכלכלת הרצועה, הסובלת ממילא מקשיים רבים. כתוצאה מכך נפגעים גם מקורות הפרנסה של תושבי הרצועה ומצוקתם הכלכלית מחריפה. לפי הדו"ח של OCHA, שפורסם ב-28.6.2007, ארגון המזון העולמי (WEP) מספק ל-377 אלף פלסטינים סלי מזון המכילים מוצרים בסיסיים (עקב המצב החדש ברצועה התווספו 102 אלף איש לרשימת מקבלי סל המזון). אותו דו"ח קבע כי 87% מתושבי הרצועה חיים מתחת לקו העוני, כלומר הכנסתם נמוכה מ-2.4 דולרים (ארה"ב) ביום, לפי המדדים של OCHA.

עו"ד אלעג'ו טענה בעתירה, כי דו"חות המצב של ארגוני הסיוע מראים בבירור שהמדינה אינה עונה על מלוא צרכיהם ההומניטריים של תושבי הרצועה. לכן, סגירת מעבר קרני והפסקת האספקה הסדירה של מצרכים בסיסיים כמו מזון ומצרכי יסוד אחרים, פוגעת בזכותם של תושבי הרצועה לחיים, לרמת חיים נאותה, לבריאות ולפרנסה בכבוד.

על פי הסכם המעברים בין ישראל לרשות הפלסטינית, שנחתם ב-15.11.2005, יבוא ויצוא של סחורה אל הרצועה וממנה ייעשה בעיקר דרך מעבר קרני. על פי ההסכם, המעבר נועד לאפשר העברת 400 משאיות ביום. קיבולת זו מן הסתם נקבעה בעקבות הערכת צרכיה של האוכלוסייה בעזה.

יודגש, כי החובה המוטלת על ישראל לאפשר יבוא ויצוא סחורות אל הרצועה וממנה נגזרת משליטתה של ישראל בכל המעברים שדרכם ניתן להכניס מוצרים לרצועת עזה. לפי המשפט הבינלאומי, ישראל נותרה בחזקת כוח לוחם וכובש ברצועה גם לאחר ההתנתקות, בשל שליטתה האפקטיבית המלאה על רצועת עזה ועל מעברי הגבול בין הרצועה לעולם החיצון. לתושבי עזה אין אפשרות לקבל סחורות דרך הים או דרך האוויר, בשל שליטתה המלאה של ישראל במרחב האווירי ובמים הטריטוריאליים של הרצועה, גם לאחר סיום תוכנית ההתנתקות. "אין המדינה יכולה להסתתר תחת הנימוק של העדר תיאום בין הצד הישראלי והצד הפלסטיני, נימוק שאין בו כדי להצדיק החזקת מיליון וחצי תושבי הרצועה כבני ערובה של המצב הפוליטי. בכך מוטלת על המדינה האחריות למצוא מנגנון תיאום חדש שיאפשר פתיחת המעברים כדי לענות על מלוא צורכי החיים של האוכלוסייה האזרחית", נאמר בעתירה.

עו"ד אלעג'ו טענה עוד בעתירה, כי הפסקתה של אספקה סדירה של מוצרים חיוניים מהווה מעשה אסור על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, מפני שהמעשה מכוון כלפי האוכלוסייה האזרחית ומהווה ענישה קולקטיבית.

 העתירה המתוקנת
 תגובת המדינה המקדמית
 החלטת בג"ץ (28.6.2007)
 העתירה המקורית