ארגון עדאלה עתר לבג"ץ ב-28 בינואר 2009, בדרישה לאפשר לחברת "כל בו ספרים", הספקית הגדולה ביותר של ספרי לימוד וחינוך בשפה הערבית בישראל, לייבא ספרים ממצרים ומירדן היוצאים לאור בסוריה ולבנון. זה 30 שנה  "כל בו ספרים" מייבאת ספרים ממצרים ומאז 1993 היא מייבאת ספרים מירדן, אשר בחלקם הגדול יצאו לאור והודפסו בסוריה ובלבנון. בתקופה זו קיבלה היבואנית – חברת "כל בו ספרים" – אישור מהצנזור הראשי לייבא את כל הספרים, עוד בטרם יבואם.

באוגוסט 2008 קיבלה "כל בו ספרים בע"מ", בבעלותו של מר סאלח עבאסי, מכתב ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שבו נאמר כי הרישיון שניתן לה לייבא ספרים שפורסמו ב"מדינות אויב" לא יחודש. במכתב נאמר כי חל איסור לייבא  ספרים שיצאו לאור "במדינת אויב" גם אם ייובאו דרך מדינה שאינה מוגדרת "מדינת אויב", וזאת על פי הפקודה המנדטורית האוסרת סחר עם אויב משנת 1939.

בעתירה נטען כי כ-80% מהספרים הנדרשים לאוכלוסייה הערבית בישראל ורוב הספרים בשפה הערבית הנדרשים לספריות של המכללות והאוניברסיטאות בישראל, לרבות הספרייה הלאומית, יוצאים לאור בסוריה ובלבנון. אחד המאפיינים החשובים של הוצאות הספרים הללו, אשר מקנה להן את שמן העולמי כמעצמות ההוצאה לאור של הספרות בשפה הערבית, הוא מרכיב הבלעדיות. דהיינו, הזכות הבלעדית להוצאתם לאור של ספרים מז'אנרים ספרותיים שונים.

למשל, הוצאות הספרים הלבנוניות הן היחידות המוציאות לאור ספרי ילדים המתורגמים לערבית כמו "פינוקיו", "הארי פוטר" ומגוון ספרי הילדים של ההוצאה לאור הבריטית המפורסמת ליידי בירד. הוצאות אלו הן כמעט היחידות המוציאות לאור ספרים מהספרות העולמית הקלאסית כמו ספריהם של שייקספיר ומולייר, ספרות מודרנית כמו ספריהם של גבריאל גרסיה מרקס ופאולו קואלו בתרגום לערבית. הן גם המוציאות לאור של מילונים מקצועיים בערבית. להוצאות הסוריות יש בלעדיות על תרגום ספרים עבריים לשפה הערבית, כמו ספריהם של עמוס עוז, יורם קניוק, אשכול נבו ואחרים. כמו כן, הן המקור הבלעדי לספרים מקצועיים בתחום הספרות הערבית ולספרים ללימוד השפה הערבית.

לעתירה צורפו מכתבים מראשי מוסדות אקדמיים ישראליים ובהם מנכ"ל הספרייה הלאומית, מנהל הספרייה באוניברסיטת חיפה, נשיא מכללת אורנים, ראש מכללת בית ברל ואחרים, המציינים את חשיבותם של ספרים היוצאים לאור במדינות אלו לתהליך הלימוד, למחקר האקדמי ולהשכלה הכללית.

בנוסף טען ארגון עדאלה בעתירה, כי האיסור על יבוא ספרים מסוריה ומלבנון פוגע בזכותה של "כל בו ספרים" לחופש העיסוק, בעיקר בהתחשב בכך שהיא מייבאת ספרים זה 30 שנה, ללא הפרעה מצד השלטונות. איסור זה פוגע גם בזכותם  של כל דוברי השפה הערבית והקוראים בשפה זו – ושל אלה השואפים ללמוד אותה – לקבלת מידע, לתרבות, לחינוך ולחופש אקדמי. צעד זה פוגע גם בחופש האקדמי של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. יתרה מזו, הזכויות שבהן מדובר הן זכויות חוקתיות והפגיעה בהן היא מאפיין של משטרים אנטי-דמוקרטיים.

פקודת המסחר עם האויב היא פקודה מנדטורית משנת 1939, שנחקקה על רקע מלחמת העולם הראשונה, כדי למנוע מסחר ללא פיקוח שעשוי להוות סיכון ביטחוני.  הפקודה קובעת איסור גורף על כל קשר מסחרי עם "נתיני אויב". העותרים טענו שהתנאים הגורפים של הפקודה נעדרים כל תכלית ראויה, בהתחשב במערכות הפיקוח הקפדניות בענף היבוא בארץ. כן נדרשת בדיקה פרטנית אם מדובר בסחורה ייחודית, אשר מיוצרת בלעדית במדינות המוגדרות "מדינות אויב".

מסמכים משפטיים