ב-15 בינואר 2009 הגיש מרכז עדאלה לוועדת הערר המחוזית במחוז צפון ערר על החלטתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה משגב להתנות שתי בקשות לקבלת היתר בנייה שהוגשו לה על ידי משפחת סוואעד בחיבור של המגרש – הנמצא בבעלותה הפרטית של המשפחה – לרשת הביוב. המגרש של משפחת סוואעד ממוקם ביישוב הקהילתי היהודי כמון. הוועדה המקומית הצדיקה את החלטתה בנימוק שהמגרש שבמחלוקת אינו מחובר למערכת הביוב. המגרש גם לא יחובר למערכת בעתיד הנראה לעין, מכיוון שאין תכנון להעברת שלוחה של המערכת אל הכביש הראשי שייסלל ליד המגרש ושתחתיו תונח התשתית למערכת הביוב. הוועדה גם דחתה הצעה שהעלתה המשפחה לחפור בור ספיגה כפתרון זמני, עד שתושלם הנחת הצנרת הדרושה לחיבור המגרש לרשת הביוב. הוועדה טענה כי פתרון כזה הוא הפרה של קווים מנחים שניסחו כמה משרדי ממשלה, מכיוון שבור הספיגה יגרום לזיהום הסביבה ומי התהום באזור. בכך התעלמה הוועדה מהעובדה שפתרון זה יושם בכל הבתים בכפר הסמוך כמאנה. ב-1997 הגישו בני הזוג עאדל ועיטאף סוואעד בקשה להיתר בנייה על מגרש שבבעלותם בכמון. מאז הגשת הבקשה ועד לאוגוסט 2004 סירבה הוועדה המקומית לדון בבקשתם של בני הזוג ודרשה מהם שוב ושוב לערוך תיקונים בבקשתם. הוועדה גם דרשה מהם להשיג את הסכמת מינהל מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, שכן המינהל מחזיק בכחצי מטר רבוע במגרש, ששטחו כ-1,800 מטרים רבועים. ב-4 באוגוסט 2004 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במשגב לדחות את בקשת בני הזוג סוואעד להיתר בנייה. בין השאר המליצה להם הוועדה להחליף את המגרש בחלקת קרקע ביישוב הסמוך כמאנה, בטענה שמגוריהם בכמון עלולים "לגרום לבעיות חברתיות". בעקבות ההחלטה הגישה עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז צפון. הוועדה המחוזית הפכה את החלטתה של הוועדה המקומית והורתה לה לבחון את בקשתם של בני הזוג סוואעד ברוח חיובית. באותה שלב הגישו קרוביהם של עאדל ואיטף סוואעד – מוחמד וסוכיינה סוואעד – בקשה נוספת להיתר לבניית בית באותו מגרש. בערר שהוגש עתה טענה עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה, כי במשך 12 שנים עשו בני הזוג ככל יכולתם כדי לקבל היתר לבניית בית מגורים להם ולילדיהם. אבל בכל התקופה הזאת הוועדה המקומית עיכבה את מתן ההיתר המבוקש כדי למנוע מהם לבנות בית בכמון, בגלל היותם ערבים. עו"ד בשארה הדגישה כי הוועדה הניחה במכוון מכשולים אין-ספור בדרכה של משפחת סוואעד, כדי למנוע כל קישור של המגרש שבבעלותה לרשתות תשתית. לאחר מכן השתמשה הוועדה בעובדה שהמגרש אינו מחובר לתשתיות כנימוק לאי מתן היתר בנייה. התנהלות זו מצביעה על כך ששיקולי הוועדה בנוגע לבקשתה של משפחת סוואעד היו לא אובייקטיביים וגזעניים.מסמכים משפטיים הערר |