בספטמבר
2005 קיימו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה אז, ערן שנדר,
מסיבת עיתונאים שבה הכריזו על תמיכתם הבלתי מסויגת בהחלטת מח"ש לסגור את
כל תיקי החקירה ולא להגיש כתבי אישום נגד האחראים לירי שקטל 13 צעירים
ערבים באוקטובר 2000 ופצע מאות נוספים. זמן קצר לאחר מכן הודיע מזוז,
שהורה לצוות במשרדו לבדוק מחדש את החלטת מח"ש. התרענו אז שהצוות שמונה
נגוע בחוסר נייטרליות ובניגוד עניינים, בשל כפיפותו לשנדר. שנדר היה ראש
מח"ש בתקופה הרלוונטית והוא נושא באחריות למחדל של אי-חקירת אירועי ההרג,
ביחד עם אליקים רובינשטיין, שכיהן אז כיועץ המשפטי לממשלה, ועדנה ארבל,
שכיהנה אז כפרקליטת המדינה, שהורו על מדיניות מעצרים מחמירה נגד המפגינים
הערבים ונמנעו מלהורות למח"ש לחקור את אירועי ההרג והירי על המפגינים.
רובינשטיין וארבל מכהנים כיום כשופטים בבית המשפט העליון. ניגוד העניינים
של הצוות שמינה מזוז מנע ממשפחות ההרוגים את האפשרות להגיש ערר לערכאה
עצמאית ונייטרלית. אין זה מפתיע לכן, שבהחלטתו מיום 27 בינואר 2008, אותה
קיבל לאחר התייעצות עם בכירי הפרקליטות ושמיעת התייחסויות מח"ש, יצא מזוז
מגדרו להגן על מחדלי מערכת אכיפת החוק ועל הקונספציה של מח"ש, שלפיה היה
לשוטרים באוקטובר 2000 שיקול דעת רחב לפתוח באש חיה כאילו היו בשדה קרב אל
מול פני האויב. בניגוד לדו"ח ועדת אור, שקבע שעל המשטרה להתייחס לערבים
בישראל כאל אזרחים ולא כאל אויב, החלטתו של מזוז נגועה ביחס גזעני המתייג
את האזרחים הערבים כאויב. לכן הוא מכשיר את השימוש נגדם בצלפים ואת הירי
באש חיה עליהם ואינו מאשים איש מהשוטרים. אין לנו אמון במי שמתייחס אלינו
בעוינות ובגזענות ומתיר את דמנו. אנו נמשיך במאבקנו בזירה המקומית ובזירה
הבינלאומית. המאבק שלנו הינו ארוך. אנו נמשיך בו ביחד עם משפחות ההרוגים,
עם בני עמנו ועם כל אדם בעל מצפון, עד שהצדק ייעשה.
