לעתירה
ההחלטה להוצאת צו על תנאי
ביום 4 בינואר 2006 הוציא בג"ץ צו על תנאי במסגרת העתירה שהגיש ארגון עדאלה ביולי 2005 בשמו, ובשם תושבים וראשי מועצות מקומיות מחמישה יישובים ערביים-בדוויים בנגב (חורה, כסייפה, לקייה, רהט ושגב שלום). הצו הוצא נגד החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 146), התשס"ה-2005, המעניק הטבות מס לתושבי אזור "עוטף עזה" ויישובים נוספים, המרוחקים משם. כמו כן, בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד שר האוצר, המחייב אותו להסביר מדוע לא לקבוע קריטריונים שוויוניים לקביעת רשימת היישובים הזכאים להטבות מס.
עדאלה דרש בעתירה לבטל את החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 146) התשס"ה-2005, שנחקק ב-21 ביוני 2005, בנימוק שהוא בלתי חוקתי, פוגע בעקרון השוויון, לא נשען על קריטריונים שוויוניים ומפלה לרעה את חמשת היישובים הבדוויים. יישובים אלה לא נכללו ברשימת מקבלי הטבות המס, למרות מצבם הסוציו-אקונומי הקשה. החוק נחקק כדי להעניק הטבות מס בשיעור 13% על הכנסה מיגיעה אישית לתושבי יישובים המרוחקים כשבעה קילומטרים מרצועת עזה, לפי החלטת הממשלה מס' 2633. אבל אחרי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת, הוסיפה ועדת הכספים באופן שרירותי לרשימת הזכאים שלושה יישובים (בית שאן, חצור הגלילית וערד) ושתי מועצות אזוריות בדרום. כל הרשויות המקומיות שהוספו לרשימה אינן עונות על הקריטריון לזכאות להטבות מס שנקבע בתיקון מס' 146 – מרחק של שבעה קילומטרים מרצועת עזה. ארגון עדאלה גם ביקש בעתירה לקבוע קריטריונים ברורים ושוויוניים לסיווג היישובים הנהנים מהטבות מס.
השופטות שלפניהן התנהל הדיון – דורית ביניש, מרים נאור ואסתר חיות – הוציאו צו על תנאי במסגרת עתירת ארגון עדאלה, שצורפה לעתירות אחרות ובהן עתירה של האגודה לזכויות האזרח; הצו מחייב את ממשלת ישראל ומשרד האוצר להשיב בתוך שישה חודשים מיום כינונה של ממשלה חדשה, מדוע לא לקבוע כי החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון 146), התשס"ה-2005, בטל ככל שהוא נוגע ליישובים שאינם נכללים בגדר יישובי "עוטפי עזה"; מדוע לא לקבוע כי התיקון בטל מכיוון שהיישובים הנכללים בו לא נקבעו על פי אמות מידה ברורות ושוויוניות. הוחלט גם, כי עד 1 באוקטובר 2006 יגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט עדכון בדבר הליכי החקיקה שננקטו בעניין זה.
בתגובה לשתי העתירות, הוגשה לבג"ץ עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לתיקון מס' 146. במסמך המציג את עמדתו צוין, בין היתר, כי "בהליך חקיקתו, כמו גם בתוכנו של החוק ככל שהוא נוגע ליישובים הנוספים, נפלו פגמים שונים, המציבים סימן שאלה גם באשר לחוקתיותו אף שאין מדובר במקרה מובהק של אי חוקתיות".