ביום חמישי בבוקר פירסמה העיתונות העברית על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפיה כל הקרקעות שבידי מינהל מקרקעי ישראל, כולל הקרקעות שבבעלות הקרן קיימת לישראל, ישווקו ללא אפלייה וללא הגבלה גם ללא יהודים.

ע"פ הדיווחים בכלי התקשורת, החלטתו של היועמ"ש התקבלה בדיון שקיים היועץ המשפטי עם עם ראשי משרדו, אנשי מינהל מקרקעי ישראל ואנשי הקק"ל, לקראת גיבוש תשובת המדינה לבג"ץ בעקבות העתירות שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.

עו"ד סוהאד בשארה טענה בתגובה, כי על אף שהיועץ המשפטי מקבל את עמדת עדאלה לפיה אסור למינהל מקרקעי ישראל להפלות את האזרחים הערבים גם כשהוא משווק קרקעות קק"ל, ארגון עדאלה יתנגד להעברת קרקע הרשומה על שם המדינה לקק"ל וזאת משום שקק"ל מצהירה בפומבי, כי מדיניותה מתבססת על מדיניות של הפרדה על בסיס לאום. עוד הוסיפה עו"ד בשארה: "איננו מקבלים את הקונסטרוקציה שלפיה: למען יישום עקרון השוויון שחל על קרקעות המדינה, קק"ל- כגוף מפלה- תקבל קרקע נוספת, כפיצוי, ואשר תשווק ליהודים בלבד".

עו"ד סוהאד בשארה הצביעה על הבעייתיות בהחלטת היועמ"ש, שאומנם מציעה פיתרון לבעייה הספציפית שהועלתה בעתירת עדאלה, אך היא תיצור בעיות נוספות במישור השוויון, מכיוון ש %13 אחוז מאדמות המדינה הרשומות על שם קק"ל עדיין ישווקו ליהודים בלבד. בהקשר זה הדגישה עו"ד בשארה שוב את הטענות שהועלו בעתירה בדבר המעמד המיוחד של קק"ל: "בבעלותה של קק"ל נמצאים, כיום, כ- 2.555 מיליון דונם, כ- 13% משטח המדינה. כ- 2 מיליון דונם מבין קרקעותיה הנ"ל של קק"ל, הועברו אליה על ידי המדינה, מקרקעות שהיו בשליטתה. מיליון ראשון הועבר בשנת 1949, ומיליון שני הועבר לקק"ל בשנת 1953. עובדה זו, הובילה להענקת מעמד מיוחד לקק"ל בחקיקה הישראלית ולראיית קק"ל כגוף המכריע בשיח הציבורי, בכל הקשור למדיניות הקרקעית בישראל. כך למשל ממנה קק"ל מחצית חברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, המכריעה העיקרית במדיניות הקרקעית בישראל, והינה זכאית לקבל קרקעות מדינה לבעלותה".

כאמור ארגון עדאלה הגיש את העתירה באוקטובר 2004 נגד מינהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י), קרן קיימת לישראל (להלן: קק"ל) ואח'. בעתירה דרש ארגון עדאלה לבטל מדיניות המינהל ותקנה 27 לתקנות חובת המכרזים, אשר לפיהן הוא מונע מהאזרחים הערבים במדינה, מלהשתתף במכרזים שהוא עורך לצורך שווק קרקעות קק"ל. כמו כן הגיש ארגון עדאלה בקשה למתן צו ביניים שבה ביקש להקפיא את כל המכרזים בנושא עד למתן החלטה בעתירה. בעתירה טען עדאלה כי מדיניות זו של המינהל מנוגדת לעקרונות השוויון ומפלה על רקע לאום. בעקבות הגשת הבקשה למתן צו ביניים התחייבה קק"ל בפני בג"ץ ביום 20.10.2004, להקפיא מכרזים חדשים ומכרזים תלויים ועומדים, ככל שקיימים כאלה, באזור הצפון והגליל, וזאת עד לדיון שייקבע או עוד להחלטה אחרת שתינתן

ביום 9.12.2004 הגישה הקרן קיימת לישראל את תגובתה לעתירות שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות אזרח. בתגובה טענה קק"ל, כי היא רכשה את האדמות המצויות בבעלותה מידי בעליהן הקודמים באמצעות כספים שנתרמו מרבבות היהודים ברחבי העולם, שאספו פרוטה לפרוטה, על מנת שכספים אלו ישמשו לרכישת קרקע בארץ ישראל, החזקתה והכשרתה עבור העם היהודי. "נאמנותה של קק"ל", נטען בתגובה, "אינה נתונה, ולא יכול שתהא נתונה, לציבור הישראלי כולו. קק"ל הוקמה ופועלת לטובת העם היהודי בלבד."

בנוסף, הקרן קיימת ביקשה כי בית במשפט העליון לא ידון בסוגיות המועלות בעתירה, מאחר והיא ממוקמת "בלב ליבם של צמתים אידיאולוגיים, מכוננים. הן מחייבות דיון והכרעה בשאלת אופייה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, באחריות הדדית ובשותפות הגורל שבין העם היהודי בתפוצות ומוסדותיו לבין העם היושב בציון..." הקרן קיימת הוסיפה וטענה כי "השוויון אין משמעו זכותו של פלוני להתיישב דווקא באדמתו של אלמוני. כשם שיהודי אינו זכאי להתגורר דווקא על אדמות ווקף מוסלמי, או על קרקע השייכת לאחת מן הכניסיות, כך גם מי שאינו יהודי אינו זכאי לבור לו דווקא קרקע המוקדשת ללאום היהודי על מנת לממש את זכותו לשוויון."

יצויין, כי בהתכתבויות בין ממ"י ולבין עדאלה בנושא ואשר החלה ביום 2 לאוגוסט 2004 הודה המינהל כי אכן המכרזים שהוא עורך במקרקעין של קק"ל מיועדים ליהודים בלבד, וכי הסיבה למדיניות זו היא כתב האמנה שנחתם בשנת 1961, בין מדינת ישראל לבין קק"ל, שלפיו, מחויב הוא לכבד את מטרותיה הרשומות של קק"ל. כידוע, מטרות קק"ל קובעות מפורשות שהיעד של הקרן הוא יישוב יהודים במדינת ישראל.

כפי שנטען בעתירת עדאלה, ממ"י אינו רשאי לאמץ עמדות ו/או מטרות אשר מנוגדות לעקרונות היסוד, וכי התקשרות עם צד ג' לא פוטרת את הרשות הציבורית מתחולת עקרונות השוויון והצדק החלוקתי. מדיניות מפלה מטעם המינהל, גם אם היא נעשית בשם צד ג', מעבירה מסר שלילי מצד המדינה כלפי אזרחיה הערבים, והופכת את המדינה לשותפה למעשה מפלה, פוגע ומשפיל באוכלוסייה שלמה, המהווה מיעוט לאומי בישראל.

כמו כן, נטען בעתירת עדאלה, כי מדיניות זו, איננה נשענת על חקיקה ראשית כלשהי, והעיגון היחיד שנמצא לה הוא בחקיקת משנה, תקנה 27 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג – 1993. תקנה זו, נטען בעתירה, מנוגדת לחוק המסמיך, היינו לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, ולדיני המכרזים הכלליים. שכן, חוק חובת מכרזים אוסר מפורשות על הפלייה על רקע לאום. בנוסף, נטען, כי מדיניותו של המשיב ותקנה 27 הנ"ל, אינן מקיימות את פסקת ההגבלה שבחוק היסוד, בהיותן מפלות על רקע לאום ולא נשענות על חקיקה של הכנסת.

לעניין התקנת נטען בתגובת קק"ל, כי ביטול התקנה לא יהיה בו כדי לחייב הקצאת אדמות קק"ל למי שאינם יהודים, מכיוון שביטול תקנת הפטור אינו משחרר את המדינה מחובתה כלפי קק"ל, לנהל את אדמות קק"ל, בהתאם לתזכיריה של קק"ל".

בעתירה נטען עוד, כי המשך מדיניותו של המינהל, עלולה להוביל ליצירת מרחבים ציבוריים המתבססים על הפרדה על בסיס לאום: ישובים או שכונות שבהם יגורו אך ורק יהודים, ולאזרחים האחרים תיאסר רכישת זכויות בקרקע או בניית בית בהם. בעתירה הודגש, כי תמונה מרחבית זו, כשלעצמה, אשר לא יכולה להתקבל כיום באף משטר דמוקרטי, מחייבת, מאליה, את הפסקת מדיניותו של המינהל, באופן מיידי.

פרקליטות המדינה אמורה להגיש את תגובתה לעתירות במהלך חודש זה, ולאחר מכן יקבע מועד לדיון בעתירות.

בג"ץ 9205/04, עדאלה נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח'
בג"ץ 9010/04, המרכז לתכנון אלטרנטיבי ואח', נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח'

 עתירה
 תגובת קק"ל