לעתירה
ביום 20.10.2004 הגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ את תגובתה לעתירה שהגיש עדאלה בספטמבר 2004 בדרישה לאסור על התערבות השב"כ במינוי מורים, מנהלי בתי ספר, ומפקחים במערכת החינוך הערבית.
בתגובתה טענה פרקליטות המדינה, כי "בהתחשב בעובדה כי ועדת דוברת עוסקת, בין השאר בסוגיה הנדונה והיא צפויה להתייחס אליה בדוח שיוגש על ידה בקרוב [...] אין מקום לדון בעתירה לגופה, ומן הראוי להמתין להמלצותיה של ועדת דוברת אשר צריכה להתייחס לסוגיה".
עוד נטען בתגובת הפרקליטות, כי רשאיות ומוסמכות הרשויות המוסמכות לקבל לידיהן מידע רלבנטי, ובכלל זה כלל המידע הרלבנטי מגופי ביטחון לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981.
בנוסף נטען, כי אין יסוד לסעד המבוקש בעתירה לפיה תימנע מעורבות שירות הביטחון הכללי בכל דרך שהיא בהליכי מינוי של עובדי חינוך, "שכן קודם למינויו של אדם כעובד מדינה, מוסמך ורשאי שירות הביטחון הכללי, להעביר מידע למשרד החינוך, וזאת לשם בחינת התאמתו ובחינת נתוניו האישיים, קודם מינויו כעובד חינוך".
בתגובת ארגון עדאלה שהוגשה ב 3.11.2004, טען עו"ד מרואן דלאל, שמשרד החינוך אינו מכחיש ואינו מפריך את הטענות שהועלו בעתירה בדבר נוכחות איש שב"כ באגף לחינוך ערבי, שאינו איש חינוך, בתפקיד של סגן מנהל האגף; ואינו מכחיש כי מבנה מוסדי לקוי זה קיים אך ורק באגף לחינוך ערבי. עוד נטען בתגובת עדאלה, כי המשיבים אינם מתמודדים עם טענותיהם המבוססות של העותרים בדבר ההשפעה המכרעת, הבלתי חוקית, של אותו אדם על מינויים במערכת ההוראה הערבית במשרד החינוך.
ולעניין טענת פרקליטות המדינה בדבר הצורך בקבלת מידע על עברם הפלילי של המועמדים למשרות במשרד החינוך, נטען, כי העותרים אינם חולקים על הצורך במידע שכזה, אך העתירה מתייחסת למעורבות השב"כ במינוי מועמדים נטולי עבר פלילי.
באשר לועדת דוברת, טען עו"ד דלאל, כי "מדובר בוועדה ממליצה אשר אין מידע כלשהו לגבי תוכן המלצתה, המועד שלה, והאם בכלל תתקבל אותה המלצה, לכן, לאור אי החוקיות שמצביעה עליה העתירה, הן עובדתית והן משפטית, חובה לקיים את העתירה ולא לבטלה". לפי כך, התבקש בית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה.
העתירה לבג"ץ הוגשה בספטמבר 2004 באמצעות עדאלה, בשם הארגון ובשם ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל, נגד משרד החינוך, שירות הביטחון הכללי ומשרד ראש הממשלה.
יצויין, כי השב"כ מתערב בהחלטות המתקבלות במערכת החינוך הערבית, לרבות אלו מהן הקשורות למינויים במערכת, באמצעות תפקיד סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. כיום, מר אלכס רוזמן ממלא תפקיד זה, והוא משתתף בועדות המכרזים למינויים במערכת החינוך הערבית, לרבות מכרזים למינוי מנהלי בתי ספר. דעתו של נציג השב"כ היא המכריעה באשר לקבלת או אי קבלת מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית. יתר על כן, דעתו ונימוקיו של נציג השב"כ במערכת החינוך הערבית לעולם אינן נרשמות בפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים.
ארגון עדאלה השיג מידע מהימן אודות מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית בכלל, ובתהליך המינויים במסגרתה בפרט. מידע זה כולל שלושה מכתבים של שלושה שרי חינוך לשעבר המאשרים את מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית: שולמית אלוני, יוסי שריד, ואמנון רובינשטיין.
בנוסף, השיג ארגון עדאלה תצהיר מעובדת בכירה לשעבר במשרד החינוך, ד"ר דפנה גולן, אשר אישרה כי סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך הינו נציג השב"כ, השולט למעשה באותו אגף, לרבות בהחלטות מנהל אותו אגף, תפקיד שממלא אותו היום מר עבדאללה ח'טיב.
העותרים טענו בעתירה, כי התערבות השב"כ במערכת החינוך הערבית באמצעות תהליך מינו מועמדים להוראה באותה מערכת אינה חוקית משום ששב"כ נטול סמכות כלשהי בחוק. בנוסף, טענו העותרים, כי מערובת זו של השב"כ מהווה אפליה פסולה כנגד מועמדים להוראה ערבים, שכן היא קיימת רק במערכת החינוך הערבית. "מדובר", טענו העותרים, "בהפרה ברורה וגלויה לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה". כמו כן, הוסיפו העותרים, כי הואיל ומדובר באפליה על רקע שייכות קבוצתית, כלומר מפאת מוצאם הלאומי של המועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית, יוצא שמדובר בהפליה הגורמת להשפלה ולכן בהכרח נוצרת פגיעה ממשית לזכות אותם מועמדים לכבוד.
בנוסף, טענו העותרים, כי מעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית מהווה פגיעה בזכות היסוד לחינוך של התלמידים הערבים. לנוכח מעורבות השב"כ בתהליך מינוי מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית, נאלצים התלמידים הערבים ללמוד במקום בו שוררת תרבות של פחד, שליטה, ושתיקה. בהכרח, אפוא, נפגעת זכותם היסודית של תלמידים אלה לחינוך. כמו כן, נטען, כי הזכות לחופש עיסוק של המועמדים להוראה הערבים, המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק, מופרת גם כן בעקבות המעורבות הפסולה של השב"כ בתהליך מינויים. זאת ועוד, זכות הטיעון של אותם מועמדים נפגעת אף היא, לאור העובדה שאין ביכולתם לדעת את סיבת פסילתם ואתגורה מהבחינה המשפטית, שכן עמדת נציג השב"כ בוועדת המכרז לעולם אינה מתועדת. יוצא, שמועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית אינם זוכים להליך הוגן בכל האמור לתהליך ברירת מועמדותיהם.
עוד נטען בעתירה, כי השליטה המבנית במערכת החינוך הערבית באמצעות מעורבות השב"כ בתהליך קבלת ההחלטות במסגרתה, והחשוב שבהם תהליך קבלת ההחלטות באשר למינויים לאותה מערכת, מקורה בימי השלטון הצבאי שהונחת על המיעוט הערבי בין השנים 1948 – 1966. בעתירה נחשפו כמה אלמנטים של השליטה האמורה באמצעות מכתבים של מורים כנגד מדיניות משרד החינוך שנכתבו במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת.
בג"צ 8193/04 ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל ואחרים נגד משרד החינוך ואחרים;