דו"ח ועדת עברי המליץ על גיוסם של הצעירים הערבים לשירות לאומי. נטען כי, כך יתאפשר למתגייסים להשיג הטבות המגיעות לאלה שעושים שירות צבאי. הדו"ח יוצר, ושלא במקרה, קשר בין השירות הצבאי לבין השירות לאומי.
השירות הצבאי/לאומי אינו מרכיב "ניטרלי" במדינת ישראל אלא של "שונות" בהיותו מכונן עיקרי לזהות היהודית-ציונית, השונה מזו של המיעוט הלאומי, והוא מעצב בולט לשיח הביטחוני הישראלי.
השירות הצבאי/לאומי, כקריטריון, מהווה, עד יום זה, מקור להפליית הערבים, והשיח הביטחוני מקור לדיכויים (איום דמוגראפי, ייהוד המרחב, נישול הקרקע, נוכחים-נפקדים וכו').
יוצא כי, הדו"ח מבקש מהאזרחים הערבים, לא רק להימנע מלדרוש ביטול צורות ההפליה המנוגדות לעקרון של "יחס שווה לשונים", אלא להיכנע לרציונל המבסס את הפלייתם ודיכויים.
ייתכן, שמדינות מסוימות דורשות מהמהגרים לבצע שירות לאומי על מנת לייסד את זיקתם למולדת החדשה. אולם, הערבים לא זקוקים להוכחה זו בהיותם מיעוט מולדת.
|
לתרום לארגון עדאלה נא ללחוץ כאן...
על ההיבטים התכנוניים והבלתי חוקיים של תכנית "דרך היין" המכשירה את הקמתן של 30 "התיישבויות בודדים"
