ביום 22 בפברואר 2005, הוציא בג"צ צו על תנאי המחייב את משרד הרווחה להשיב תוך 30 יום, מדוע לא לפתוח עד הראשון ביוני 2005, מעון נעול לנערות ערביות במצוקה. החלטה זו ניתנה במסגרת עתירה שהגיש ארגון עדאלה באוקטובר 2003 באמצעות עורכת-הדין גדיר ניקולא, בשם עדאלה ובשמם של שלושת הארגונים הפמיניסטיים: נשים ונערות נגד אלימות, אל-סיואר וכיאן, בדרישה להקמת מעון נעול לנערות ערביות במצוקה.
הרכב השופטים (ביניש, נאור וגרוניס) מתח ביקורת על הסחבת בה נקט משרד הרווחה מאז הגשת העתירה והבטחותיו החוזרות ונשנות שלא קויימו כי מעון נעול לנערות ערביות ייפתח תוך מספר חודשים.
יצויין כי מעון נעול הינו מוסד חינוכי- טיפולי המהווה חלופה לאמצעי ענישה נגד נוער עבריין. לפי החקיקה, רשאים בתי המשפט לנוער לצוות על החזקת נוער עבריין במעון נעול כאמצעי טיפולי-חינוכי כתחליף לאמצעי ענישה אחרים. בנוסף, רשאי פקיד סעד לפנות לבית-המשפט בבקשה להוציא צו להחזקת נוער המוגדר כ "נזקק" או במצוקה במעון נעול, וזאת על מנת לשקמו ולהרחיקו ממצב המאיים על עיצוב אישיותו.
ארגון עדאלה הגיש עתירה זו בעקבות סגירת מעון הגליל בעכו בחודש מאי 2003, שהיה המעון הנעול היחיד לנערות ערביות בישראל. מאז, ועל אף הפניות הרבות אל שר הרווחה והבטחותיו הרבות, לא הוקם מעון נעול חילופי לנערות ערביות.
בעתירה נטען כי המצב הקיים פוגע בזכותן של נערות אלה לשוויון בפני החוק, וכי מדובר באכיפה מפלה של חקיקה ראשית אשר נוגעת לאמצעי ענישה משפטיים, וכן בהפליה על רקע מגדר-לאום של הנערות הערביות בישראל, וזאת בגלל שהוקמו מסגרות נפרדות של מעונות נעולים עבור נערות יהודיות, נוער יהודי ונוער ערבי, אך אין היום מסגרת דומה עבור נערות ערביות במצוקה הנמצאות בסיטואציה דומה. עוד נטען בעתירה כי העדר מעון נעול פוגע קשות בעשרות נערות ערביות המוגדרות כנזקקות או במצוקה והנמצאות במצבים מסוכנים ביותר עד כדי סיכון חייהן בתוך החברה שלהן.
בתגובתה הראשונה לעתירה הודיעה פרקליטות המדינה לבג"צ כי משרד הרווחה פועל לשם הקמת מעון נעול לנערות ערביות בצפון הארץ, וכי עד המחצית הראשונה לשנת 2004 יפתח מעון כאמור. אולם, וכפי שצויין קודם לכן, הבטחה זו לא קוימה, ובמקום זאת המשיך משרד הרווחה להבטיח כל פעם מחדש כי מעון כאמור יפתח תוך מספר חודשים, הבטחות שגם הן לא קויימו.