ב-9 בדצמבר 2008 פרסמה קבוצת העבודה של מועצת האו"ם לזכויות אדם לבדיקה תקופתית אוניברסלית (Universal Periodic Review , להלן: UPR ) דו"ח המבוסס על בדיקה שביצעה ב-4 בדצמבר 2008 לגבי ישראל. בדו"ח 33 המלצות של המועצה, שרובן מתייחסות להפרות זכויות אדם שמבצעת ישראל נגד פלסטינים בשטחים הכבושים ופלסטינים אזרחי ישראל.

ארגון עדאלה הגיש דו"ח ל-UPR ועו"ד סוהאד בשארה מעדאלה השתתפה בישיבת הבדיקה והציגה סוגיות ושאלות מרכזיות באירועים שנלוו לישיבה ובמסיבת עיתונאים משותפת עם באדיל – מרכז מידע לזכויות הפליטים הפלסטינים.

סוגיות רבות שהדגיש עדאלה קיבלו ביטוי בדיונים ובהמלצות של המדינות המשתתפות. המלצות אלה כללו:

• הערבים הבדווים בנגב: קנדה דחקה בישראל "להבטיח לתושבים הבדווים גישה לשירותים ציבוריים בסיסיים כגון תברואה, חשמל ומים". שווייץ ציינה את "המצב הקשה שאתו מתמודדים הבדווים בדרום ישראל, בעיקר בשל עקירתם מאדמות אבותיהם, שהביאה לפגיעה בזכותם לדיור, בריאות וחינוך ראויים". צרפת ובריטניה הביעו גם הן את דאגתן באשר לאפליה שממנה סובלים הערבים הבדווים.

• אפליה בהקצאת קרקעות: יוון קראה "לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת למזער את מצב האפליה הקיים ולהתקדם בעתיד הקרוב להקצאה שוויונית של קרקעות, ללא התחשבות בלאום של הבעלים". יוון ציינה כי אפליה בהקצאת קרקעות מדינה נמשכה חרף פסיקת בג"ץ בעניין קעדאן.

• איסור על איחוד משפחות: שווייץ ביקשה מישראל, ש"לא תחדש את חוק האזרחות והכניסה לישראל לאחר שיפוג תוקפו ביולי 2009 ותבחן מחדש את היקפו, כדי לכבד את החובה שלא להפלות". הוותיקן ביקש מישראל להשעות את החוק וציין כי יש לו השפעה חמורה על משפחות.

• אירועי אוקטובר 2000: "אין לחסוך במאמצים לחקור את ההאשמות באלימות ובהרג שנקטה המשטרה", קראה שוודיה; פינלנד והולנד קראו לישראל ליישם את המלצות ועדת אור.

• משפט פלילי והשתתפות פוליטית: נורווגיה קראה "לשנות את הוראות המשפט הפלילי הקיימות, שניתן לטעון שאינן תואמות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שיעלו בקנה אחד עם אמות מידה מודרניות של משפט זכויות האדם". נורווגיה ציינה את התיקון שהוכנס לאחרונה לחוק יסוד: הכנסת, האוסר על אדם שביקר במדינת אויב להתמודד בבחירות למשך שבע שנים, בלי להתחשב ביעד הביקור ובשאלה כיצד מתכוונת ישראל להבטיח שחוקיה יעלו בקנה אחד עם חופש הביטוי, חופש ההתכנסות ועם הזכויות הפוליטיות של כל אזרחיה לבחור ולהיבחר.

• גיבוש חוקה ופעילות נגד אפליה: אוסטרליה קראה לישראל "להגביר את מאמציה ליישם את המלצות גופי האמנה ובאופן מיוחד להשתמש במשא ומתן הנמשך לגיבוש חוקה חדשה על מנת לכלול הוראות כלליות בעניין איסור אפליה של כל אזרחי ישראל".

• זכויות דת: ירדן קראה לישראל "להימנע מלהתערב בענייניהם של מוסדות דת, במיוחד בכל הקשור לזכויות בעלות ורכוש", ואילו איטליה ביקשה מישראל "להבטיח הגנה שווה לכל אתרי הפולחן במדינה, כולל מקומות קדושים למוסלמים ולנוצרים".

בריטניה המליצה שישראל "תבטיח כי זכויות המיעוטים מוגנות במלואן"; קנדה קראה לישראל "להגביר את מאמציה להבטיח שוויון ביישום החוק, להתנגד לאפליה נגד אנשים המשתייכים לכל המיעוטים, לקדם את השתתפותם הפעילה בחיים הציבוריים ולספק שירותים ציבוריים ותשתיות באופן הוגן"; פינלנד ציינה כי "למרות הצהרתה של ישראל בדבר שוויון לכל אזרחיה, מגילת הזכויות שלה אינה מבטיחה שוויון והמיעוט הערבי ממשיך לסבול מצורות שונות של אפליה". מקסיקו, יפן וניגריה קראו גם הן לישראל להבטיח כי כל אזרחיה זוכים ליחס שווה.

המלצות בנוגע לשטחים הכבושים כללו: מילוי חובותיה של ישראל כלפי העם הפלסטיני על פי המשפט הבינלאומי לזכויות אדם והמשפט ההומניטרי; זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית משלו; סיום הכיבוש הישראלי הנמשך של אדמה ערבית; הפסקת המצור על עזה וענישה קיבוצית של אוכלוסייה אזרחית; פירוק ההתנחלויות ועצירת התרחבותן; הפסקת צעדים בלתי חוקיים המכוונים לסיפוח מזרח ירושלים ולמחיקת מאפיינים שאינם יהודיים דתיים; אי יישום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בעניין החומה; מגבלות על חופש התנועה; השימוש במעצר מינהלי ועינוי עצורים; וזכויות עצורים להליך הוגן ולזכויות בסיסיות, כולל הזכות למשפט הוגן.

כמה מדינות גם קראו לישראל להבטיח שפעילי זכויות אדם יורשו לבצע את עבודתם בבטחה וצרפת, ירדן והפיליפינים המליצו כי ישראל תקים גוף לאומי עצמאי לזכויות אדם. ישראל תכין כעת את תגובתה להמלצות אלה, שתיכלל בדו"ח שיאומץ ב-2009.

רקע על ה-UPR

UPR הוא גוף העוסק בבדיקה של מצב זכויות האדם בכל 192 המדינות החברות באו"ם אחת לארבע שנים. הגוף נוסד עם הקמת מועצת זכויות האדם, ב-15 במרס 2006, לפי החלטת העצרת הכללית של האו"ם 60/251. את הבדיקות מקיימת קבוצת העבודה של UPR , שמורכבת מ-47 המדינות החברות במועצה. עם זאת, כל מדינה חברה באו"ם יכולה להשתתף בדיאלוג. הבדיקות מבוססות על מידע שמספקים: (1) המדינה הנבדקת, בצורה של "דו"ח לאומי"; (2) מומחים וארגונים עצמאיים לזכויות אדם; (3) בעלי עניין אחרים, כולל ארגונים לא ממשלתיים.

הבדיקות מתקיימות בדרך של דיון בין המדינה הנבדקת ומדינות אחרות, החברות באו"ם. כל חברה באו"ם יכולה להציג שאלה, להציע הערה או להמליץ המלצות למדינות הנבדקות. עם תום תהליך הבדיקה נכתב דו"ח, המאגד בתוכו את כל ההמלצות שהוצעו. המדינה הנדונה יכולה לקבל או לדחות את ההמלצות ולספק את נימוקיה לכך. המדינה אמורה ליישם את ההמלצות המוסכמות עד למועד הבדיקה הבא, ארבע שנים מאוחר יותר.

מסמכים משפטיים:
דו"ח עדאלה ל-UPR
מסמכי UPR על ישראל