פסק הדין המלא
עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה: אנו מביעים סיפוק מפסק הדין, המבטל חוק גזעני שאין דומה לו בשום מדינה בעולם. עם זאת, אנו צופים שבעתיד יתעוררו קושיות משפטיות הנוגעות להיקף ההגדרה המשפטית של "פעולה מלחמתית".
היום, 12 בדצמבר 2006, החליט בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים לבטל חקיקה של הכנסת, המונעת מהפלסטינים תושבי השטחים הכבושים להגיש תביעות נזיקין נגד כוחות הביטחון הישראליים, גם במקרים שהנזק שנגרם אינו עקב פעולה המוגדרת "פעולה מלחמתית".
פסק הדין מבטל את סעיף 5ג לתיקון חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7), התשס"ה-2005, אשר קובע כי מדינת ישראל פטורה מאחריות בנזיקין בגין נזק שייגרם באזור שיוגדר אזור עימות בשטחים הכבושים. נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), השופט אהרן ברק, שלעמדתו הצטרפו שאר השופטים בהרכב, קבע כי סעיף זה "שולל אחריות בנזיקין לכל נזק שנגרם באזור עימות על ידי כוחות הביטחון, גם בגין מעשים שנעשו שלא על ידי פעולה מלחמתית של כוחות הביטחון. הרחבה זו של העדר אחריות המדינה אינה חוקתית... היא משחררת את המדינה ממעשי נזיקין שבינם לבין פעולה מלחמתית – תהא הגדרתה רחבה ככל שתהא – אין ולא כלום". על כן קבע בג"ץ כי סעיף זה, המהווה את הסוגיה העיקרית בעתירה, הוא בלתי-חוקתי בהיותו פוגע בזכויות החוקתיות לחיים, כבוד, קניין וחירות.
עם זאת, בג"ץ דחה את העתירות ככל שהן נוגעות לסעיף 5ב של תיקון החוק הנ"ל. סעיף זה פוטר את המדינה מלשלם פיצויים ל"חבר בארגון טרור" או ל"נתין מדינת אויב", בנימוק שהעותרים לא הביאו מקרים ספציפיים הממחישים את תחולתו של סעיף זה. בג"ץ קבע, בכל זאת, כי בתי המשפט יהיו רשאים בעתיד לדון בחוקתיותו של סעיף זה, כשיובאו בפניהם תביעות אינדיבידואליות בנושא זה.
העתירה הוגשה בספטמבר 2005 על ידי מרכז עדאלה, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח, אל-חאק – החוק בשירות האדם מהגדה המערבית, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מעזה, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים ושומרי משפט – רבנים לזכויות האדם. את העתירה הגישו עורכי הדין חסן ג'בארין וארנה כהן מארגון עדאלה, עורכי הדין יוסי וולפסון וגיל גן-מור מהמוקד להגנת הפרט ועו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, ציין בעקבות פסק הדין: "אנו מביעים סיפוק מפסק הדין, המבטל חוק גזעני שאין דומה לו בשום מדינה בעולם. עם זאת, אנו צופים שבעתיד יתעוררו קושיות משפטיות הנוגעות להיקף ההגדרה המשפטית של 'פעולה מלחמתית'".
תכליתו של התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, שאושר בכנסת לפני כשנה וחצי, היא לשלול מתושבי השטחים הכבושים, מנתיני "מדינות אויב" ומפעילי "ארגוני מחבלים" את הזכות לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון, גם שלא במסגרת פעולה מלחמתית (למעט חריגים זניחים ביותר). החוק המתוקן מסמיך את שר הביטחון להכריז על כל אזור בשטחים "אזור עימות", גם אם לא התקיימה בו לחימה כלשהי. הכרזה זו שוללת מכל מי שניזוק באזור זה את הזכות לתבוע את נזקו בבית המשפט. זאת ועוד, החוק חל באופן רטרואקטיבי על נזקים שנגרמו החל מיום 29 בספטמבר 2000 ועל תביעות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט.
ארגוני זכויות האדם הדגישו בעתירתם כי מדובר בחוק גזעני, המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, החלים בשטחים הכבושים, והפוגע בזכויות יסוד באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק זה, טענו הארגונים בפני בג"ץ, מעביר מסר ערכי חמור וקיצוני, שלפיו לחייהם ולזכויותיהם של הנפגעים הפלסטינים אין ערך, בית המשפט לא ייתן להם כל סעד והפוגע בהם ייצא פטור בלא כלום. מדובר, לפיכך, בחוק בלתי מוסרי וגזעני. הוראותיו של חוק זה, נטען עוד בעתירה, מסלקות, הלכה למעשה, את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים. הן מעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה, שנגרמו מירי רשלני או בזדון, להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי. בכך פוגע החוק בזכויות היסוד לחיים ולשלמות הגוף, לשוויון ולכבוד ולקניין, וכן בזכות החוקתית לגישה לבתי המשפט. הפגיעה חמורה במיוחד, מודגש בעתירה, כי היא שוללת באופן גורף מתן סעד בגין הפגיעה בזכויות היסוד, שלילה שהיא כמו שלילת הזכויות עצמן.
