בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ביום שישי 24.12.2004 את בקשת ארגון עדאלה לחייב את אוניברסיטת חיפה להציב את עץ האשוח לרגל חג המולד בבניין הראשי באוניברסיטת חיפה. השופט רון סוקול כתב בהחלטתו, כי למרות קיום "חשד" של הפלייה פסולה, היות והאוניברסיטה אישרה הצבת חנוכייה בבניין הראשי, אולם אי השוויון במקרה הזה אינו מצדיק התערבות בהחלטת האוניברסיטה.

עוד כתב השופט, כי "מתן יחס שווה לבני דתות שונות אינו מחייב זהות ביחס. לכל דת צרכים שונים וסיפוקם אינו מחייב נקיטת אמצעים זהים". עוד נכתב בהחלטה: "יחס שווה משמעו בעניין זה העמדת מקום סביר ונגיש לכל מי שיהיה מעוניין לראות את סמל הדת ואולי לערוך פעילות סביבו. במסגרת זו יש כמובן לשקול את מספר הסטודנטים שעשויים לחפוץ בביקור אצל סמל הדת [...] מתן יחס אחד לארגון המייצג את כלל הסטודנטים השונה מהיחס הניתן לנציגי קבוצה קטנה יותר ואשר אינם בעלי מעמד מוכר באוניברסיטה אף הוא אינו בהכרח בגדר הפלייה פסולה[...] לו פנו הסטודנטים הערבים לאגודת הסטודנטים, ייתכן והנהלת האוניברסיטה היתה נענית לבקשה בשל מעמדה של האגודה המייצגת את כלל הסטודנטים". בתגובה להחלטה הנ"ל ציינה עו"ד גדיר ניקולא: "ההחלטה הינה בעייתית ביותר בהיותה נוגדת את ההלכה הפסוקה בסוגיית השוויון, שכן לפי החלטת בית המשפט המחוזי ניתן להפלות על רקע דת או לאום במקרים מסוימים. כמו כן, ההחלטה מתעלמת מזכויות המיעוט, שכן לפיה ניתן לפגוע בזכויות המיעוט בגלל שהוא לא מהווה רוב באוניברסיטה".

יצויין, כי ארגון עדאלה הגיש את התובענה ביום, רביעי 22.12.2004, נגד אוניברסיטת חיפה, באמצעות עורכת הדין גדיר ניקולא, בשם יו"ר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, מר מוסעב דוח'אן, וסטודנטים ערבים אחרים. התובענה הוגשה בעקבות סירוב אוניברסיטת חיפה לבקשת ועד הסטודנטים הערבים להציב עץ אשוח לרגל חג המולד בבניין הראשי באוניברסיטה. בקשתו זו של ועד הסטודנטים אושרה רק באופן חלקי כך שניתן אישור להצבת העץ רק בטרקלין הבניין הידוע בשם "הבניין הרב תכליתי", וזאת על אף שהבניין הרב תכליתי להבדיל מהבניין הראשי, הינו רחוק ונידח ממרכז האוניברסיטה וממרכז הפעילויות הסטודנטיאלית ואין בו תנועה ערה של סטודנטים. עובדה זו, היא שעמדה במרכז בקשותיו החוזרות של ועד הסטודנטים הערבים, כבר למעלה משלוש שנים, למתן אישור להצבת עץ האשוח בבניין הראשי, ולא להסתפק בהיענותה החלקית של האוניברסיטה לאשר הצבת עץ האשוח במקומות רחוקים ולא מרכזיים אצלה.

בתגובה לתובענה, טענה אוניברסיטת חיפה, כי "אין זה נכון או הגיוני להכתיב לרשויות האוניברסיטה מקום להצבת הסמלים הדתיים, כאשר ההחלטה בעניין היא שקולה ועניינית לחלוטין". אוניברסיטת חיפה הסבירה בתגובתה את הצבת החנוכייה בבניין הראשי של האוניברסיטה ואי הצבת עץ האשוח באותו בניין, בטענה, כי בקשת קבוצה קטנה לציין את חגה (3%- הסטודנטים הנוצרים) כאשר חג זה איננו חגם של 97% מאוכלוסיית האוניברסיטה איננה דומה לבקשה המוגשת על ידי גוף המייצג את כלל הסטודנטים ונשוא הבקשה נוגע לרוב המוחלט של הסטודנטים. עוד הוסיפה האוניברסיטה, כי ועד הסטודנטים הערבים איננו ועד מייצג של הסטודנטים הערבים, לעומת אגודת הסטודנטים שמייצגת את כלל הסטודנטים. בא כוח האוניברסיטה טען בדיון שהתקיים ביום חמישי, 23.12.2004, כי אם יוצב עץ האשוח בבניין המרכזי באוניברסיטה, העניין יתקבל בעין לא יפה על מרבית הסטודנטים היהודים מכיוון שיהיה סממן נצרות במקום הכי מרכזי".

עו"ד ניקולא טענה בדיון, כי התוצאה של החלטת האוניברסיטה היא תוצאה מפלה בין הסטודנטים בעניין הנגישות לסמלי הדת. עוד טענה, כי אוניברסיטת חיפה נותנת יחס שונה לשונים כאשר השונות אינה רלוונטית, שכן השוני בין אחוזי הסטודנטים הערבים והסטודנטים היהודים באוניברסיטה אינו רלוונטי לעניין הגשמת חופש הפולחן והדת". בנוסף, טען ארגון עדאלה, כי אוניברסיטת חיפה מסרבת לבקשת הסטודנטים הערבים מטעמי נוחיות מנהלית ומטעמים פרוצדורליים, וכי בג"ץ קבע בעבר, כי טעמים אלה אינם יכולים לגבור על טיעון האפליה. עוד הוסיף עדאלה, כי טענת האוניברסיטה שרק 3% מהסטודנטים באוניברסיטה הם נוצרים הינו טיעון מגוחך שיכול להצדיק כל מעשה הפלייה נגד קבוצות שאחוזם נמוך באוכלוסייה, כך למשל, ניתן להפלות נגד קבוצת נשים מסוימת מכיוון שאחוזם נמוך במוסד מסוים.

סירובה של אוניברסיטת חיפה, נטען בדיון, פוגע בזכותם של הסטודנטים הערבים לחופש ביטוי לחופש דת ופולחן, ובזכותם לשוויון, שכן אוניברסיטת חיפה מאשרת מדי שנה הצבת החנוכייה בבניין הראשי באוניברסיטה לרגל חג החנוכה של היהודים. מימוש הזכות לחופש ביטוי, נטען, קשור באופן אינהרנטי בקיומם של תנאים נלווים המאפשרים לביטוי להישמע ולהיראות. ללא שמירת אותם תנאים לא יהיה לפרט המתבטא כל סיכויי להשפיע ולחוות דעה, ולא תהיה לחברה כל אפשרות לשמוע ולראות דעות אחרות. חופש ביטוי אינו מתקיים עת נעלם הוא מעיניהם של אחרים.

עוד נטען כי, אוניברסיטת חיפה כמוסד אקדמי, אמורה להיות הראשונה מבין המופקדים על שמירתן של זכויות חוקתיות בסיסיות של הפרט, וקידומם של עקרונות יסוד. הפלייה בין ציבור סטודנטים אחד לבין ציבור אחר במימוש זכויות היסוד עלולה להעביר מסר שלילי לכלל הסטודנטים וחברי הסגל האוניברסיטאי. לפי מסר זה, זכותו של ציבור אחד תהיה עדיפה על ציבור אחר. לכל הדעות, מסר זה נוגד את תורת החינוך והחופש האמורים להוות התשתית האיתנה של האוניברסיטה.

בהחלטתו ציין השופט, כי מן הראוי שהאוניברסיטה תאפשר להודיע לכל ציבור הסטודנטים על מיקום העץ על מנת שכל החפץ בכך יוכל לבקרו. עוד כתב השופט, כי מן הראוי שהאוניברסיטה תאפשר את הצבת העץ בכל ימי החג כפי שהתבקשו על ידי המבקשים. "האוניברסיטה גם תדאג כי מיקום העץ יכבד את היותו סמל חשוב של בני העדה הנוצרית בחגם", נכתב בהחלטה.

 להחלטת ביהמ"ש המחוזי
 לתובענה

עריכת: אווה מוסא, דוברת עדאלה