בעקבות הצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירת עדאלה ובעתירותיהם של ארגוני זכויות אדם אחרים נגד הארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל ונגד הרחבת תחולתו, הגישה המדינה את תגובתה לבג"ץ ביום ראשון, 3 באוגוסט 2008. החוק אוסר באופן גורף על מתן מעמד בישראל לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים ולתושבי המדינות עיראק, סוריה, לבנון ואיראן, הנישאים לאזרחי המדינה. בצו דרש בית המשפט מהמדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק האזרחות, בהיותו לא חוקתי.
המדינה טענה בתגובתה, כי עמדתו המקצועית של השב"כ היא כי אבחון פרטני גורף, ללא סינון ראשוני על פי פרופילי סיכון, אינו ישים ואינו אפקטיבי, ולא יביא להפחתה משמעותית בסיכון הוודאי לחיי אדם. עוד טענה המדינה, כי ההסדר הקבוע כיום בחוק אינו גורף, אלא מבוסס על פרופיל סיכון, וכי יש לדחות את העתירה מכיוון שאין מקום לשוב ולדון בחוקיותו של החוק שנידון בפני בג"ץ בעבר, ונפסק בו לפני שנתיים בלבד.
עדאלה הדגיש בתגובה לתשובת המדינה, כי המדינה מתייחסת לתושבי השטחים הכבושים והמדינות: סוריה, עיראק, לבנון ואיראן, כאל טרוריסטים בפוטנציה. "התיוג הזה הוא תיוג גזעני שנעשה על בסיס מוצאם של תושבי ואזרחי מדינות ערביות ואיסלאמיות. שום מדינה אחרת בעולם אינה שוללת את הזכות לנהל חיי משפחה על בסיס שלשייכות לאומית או אתנית.
בקרוב יגיש עדאלה לבג"ץ חוות דעת מקצועית שהוכנה על ידי ארגונים בינלאומיים ומשפטנים בינלאומיים, אשר מוכיחה כי המשפט הבינלאומי אוסר על המדינות למנוע את כניסתם של הלא אזרחים והלא תושבים אך ורק על בסיס שייכותם ומוצאם. כמו כן, חוות דעת מקצועית זו סוקרת את המשפט המשווה במדינות רבות בעולם, ומוצאת כי בתי המשפט במדינות אלו מנעו הטלת מגבלות על איחוד משפחות בשל שייכות אתנית או לאומית של בן או בת הזוג.
עדאלה, שעתר במאי 2007 נגד שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, דרש לבטל את חוק האזרחות (תיקון מס' 2) ולהחיל את נוהל ההתאזרחות המדורג הנהוג בישראל באופן שווה על כל בן זוג זר הנישא לאזרח ישראלי. העתירה הוגשה בשמן של שתי משפחות ערביות. בינואר 2008 הרחיב בית המשפט את ההרכב שידון בעתירה לשבעה שופטים.
עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה טענו בתגובה, כי חוק האזרחות (תיקון מס' 2) יוצר שלושה מסלולים הייררכיים להתאזרחות במדינת ישראל: הראשון, בדרגה העליונה של הסולם ההייררכי, הוא ליהודים; המסלול השני הוא לזרים (לא יהודים ולא ערבים), שעליהם חלים ההליך המדורג והחלטות ממשלתיות שונות והוא נמצא בדרגה האמצעית של ההייררכיה; המסלול השלישי, הנמצא בתחתית ההייררכיה, הוא לאזרחים הערבים. "יצירתם של שלושה מסלולים אתניים אלה כתוצאה מחוק האזרחות (תיקון מס' 2), מנוגדת לעקרון השוויון בין כלל האזרחים והתושבים ואף סותרת את פסיקת בית המשפט העליון, אשר קבעה כי בענייני פנים מסלולי ההתאזרחות יהיו שווים", נטען בעתירה.
בג"ץ אישר ב-14 במאי 2006 את חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק כהוראת שעה באוגוסט 2003, ודחה את העתירות שהוגשו לביטולו. עם זאת, קביעותיהם של רוב השופטים בפסק הדין, ובהן עמדותיהם של שופטי המיעוט, מורות כי התיקון הראשון של חוק האזרחות אינו חוקתי. "אולם, בחקיקת חוק האזרחות (תיקון מס' 2), לא כיבד המחוקק את קביעותיהם של רוב השופטים ואף ראה בתוצאת פס"ד עדאלה כמאשרת את המשך הפגיעה, בבחינת מדרון חלקלק", נטען בעתירה.
ב-1 ביולי 2008 אישרה הכנסת, ברוב של 21 לעומת שמונה, את הארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, בשנה נוספת. החוק יהיה בתוקף עד יולי 2009.
בתחילת יולי אישרה הכנסת את החלטת הממשלה, שלפיה תתווסף רצועת עזה לרשימת המדינות והאזורים שתושביהם מנועים מלקבל מעמד בישראל. אף על פי שהחוק מוגדר הוראת שעה, כלומר חוק זמני, תוקפו הוארך זו הפעם השמינית מאז נחקק לראשונה ביולי 2003.
מסמכים משפטיים: