גיליון מס' 39, אוגוסט 2007
הרשת האירופית-ים תיכונית לזכויות האדם מוחה על החלטת ישראל לשלול את חופש התנועה מפעילי זכויות אדם ברצועת עזה
ב-5 באוגוסט 2007 פנה בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, בשם הרשת האירופית-הים תיכונית לזכויות האדם (EMHRN) למתאם פעולות הממשלה בשטחים, בבקשה להעניק היתרי כניסה לישראל לארבעה פעילי זכויות אדם מרצועת עזה. הבקשות,שנענו בשלילה, הוגשו כדי לאפשר לארבעה פעילי זכויות אדם להשתתף בפגישה של קבוצת העבודה לפלסטין/ישראל והפלסטינים מטעם EMHRN. הפגישה התקיימה בירושלים ב-27-26 באוגוסט 2007.
ארבעת המבקשים היו מר עיסאם יונס, מנכ"ל מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם ומר מחמוד אבו רחמה, עובד בארגון; ומר ראג'י סוראני, מנכ"ל המרכז הפלסטיני לזכויות האדם – עזה ומר חמדי סקורה, עובד הארגון.
הסירוב להעניק היתרי כניסה לישראל לארבעת פעילי זכויות האדם משקף בעיה רחבה וחמורה יותר – הסגר המלא שהוטל על רצועת עזה מאז יוני 2006. פעילי זכויות האדם שכניסתם לישראל נשללה הם רק ארבעה מתוך 1.5 מיליון בני אדם הכלואים בעזה ואינם יכולים לעזוב רצועת אדמה זו, ששטחה 360 קילומטרים רבועים.
ביוני 2007 פירסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים הנחיות חדשות הנוגעות להוצאת היתרי כניסה לישראל לתושבי רצועת עזה. לפי הנחיות אלה, יש להגיש בקשה לקבלת היתר כניסה לישראל 14 ימי עסקים לפני מועד הנסיעה המתוכנן. הצבא הישראלי והשב"כ חייבים למסור את תשובתם לבקשה לפחות חמישה ימי עסקים לפני מועד הנסיעה המתוכנן. הנהלים החדשים גובשו בעקבות צו שהוציא בית המשפט העליון בבג"ץ 4212/06, Avocats Sans Frontières ואח' נגד אלוף פיקוד מרכז ואח'.
כשהתקרב מועד הפגישה פנו ארבעת פעילי זכויות האדם שוב ושוב למתאם הפעולות בשטחים. למרות זאת, הם לא קיבלו תשובה חמישה ימי עסקים לפני תאריך הנסיעה. רק ביום שישי, 24 באוגוסט 2007, הגיעה לבצלם הודעה טלפונית על דחיית הבקשות. שלוש בקשות נדחו מנימוקי ביטחון, אבל שמות המגישים שבקשותיהם נדחו לא צוינו. לא התקבלה כל תגובה בכתב המפרטת את הנימוקים לדחיית הבקשות.
מאוחר יותר התברר לפונים, כי איש מהם לא עמד בתנאים (הקריטריונים) החדשים לקבלת היתר כניסה לישראל. לפי הנוהל החדש, כדי לקבל היתר כניסה לישראל מגיש הבקשה צריך להיות אישיות חשובה מאוד (אח"ם), איש עסקים או יחיד המבקש היתר על בסיס הומניטרי. תנאים אלה לא פורטו בכתב ולא פורסמו. אף לא אחת מארבע הבקשות לא טופלה על פי הנהלים שהוזכרו לעיל, שנקבעו על ידי הצבא עצמו. יתרה מזו, מכיוון שמגישי הבקשות קיבלו הודעה על דחייתן באיחור רב, לא נותר להם זמן להגיש התנגדות להחלטה על הדחייה.
ארבעת פעילי זכויות האדם, כמו פעילי זכויות אדם בכל העולם, פועלים להגן על זכויות אדם וחירויות יסוד שקיבלו הכרה אוניברסלית ולקדם אותן. הם משמשים אוזניים ועיניים לחברה, מחפשים סעד וסיוע לאנשים שנפלו קורבן להפרת זכויות אדם ונאבקים נגד תרבות של מתן פטור מהעמדה לדין, המספקת מחסה להפרות שיטתיות ועקביות של זכויות אדם. לכן יש להעניק להם תמיכה ולאפשר להם להמשיך בעבודתם ללא הפרעה. עבודה זו כוללת פגישות עם עמיתיהם הפלסטינים, הישראלים והאירופים בירושלים או בכל מקום אחר.
קבוצת העבודה לפלסטין/ישראל והפלסטינים מטעם ENHRN היא קבוצה ייחודית, שבה חברים ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, ישראליים ואירופיים, כמו גם עורכי דין פרטיים. בקבוצה חברים ACSUR – Las Segovias, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל-חאק, אל-מזאן – המרכז לזכויות אדם, בצלם, פדרציית הארגונים להגנה וקידום זכויות האדם, הוועד היווני לסולידריות דמוקרטית בינלאומית, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם – עזה, ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, פר סטדיג (Per Stadig, חבר עצמאי) והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.
קבוצת העבודה לפלסטין/ישראל והפלסטינים מטעם ENHRN והארגונים החברים בה בישראל, בשטחים ובאירופה קוראים:
• לרשויות הישראליות להסיר מיידית את מגבלות הסגר המוטל על רצועת עזה ולאפשר תנועה חופשית אל האזור וממנו;
• לאיחוד האירופי ולמדינות החברות בו לממש את מחויבותם לזכויות האדם ולחוק הבינלאומי ולדרוש מישראל לאפשר תנועה חופשית של פלסטינים אל רצועת עזה וממנה ולכבד את זכויות האדם של הפלסטינים.